בש"א 22036/02

תקציר

הנאמן והמנהל המיוחד של קבוצת תבל ביקשו צו חסימה נגד חברת האחים וורנר, חברה אמריקאית שעמה יש לתבל קשרים מסחריים, שימנע ממנה להגיש תביעה בקליפורניה שתפר את הצו המקפיא את ההליכים של תבל. בית המשפט המחוזי קיבל את הבקשה, וקבע כי פעולתה של וורנר בארה"ב הפרה את צו הקפאת ההליכים שהורו בישראל, גילתה אדישות לעקרון השוויון בין הנושים ובזבזה זמן שיפוטי בשתי המדינות. בית המשפט הדגיש את הדחיפות והרגישות בזמן של הקפאת הליכים, שמטרתם לקבל תמונה ברורה של נכסי החברה והתחייבויותיה, תוך מיקוד משאבים בהבראה ולא בליטיגציה אזרחית. סעיפי שיפוט בחוזים, אף שהם תקפים לגבי צדדים סולבנטיים, גוברים על המערכת הקוגנטית של דיני חדלות פירעון, השמה בראש סדר העדיפויות הגנה על הנושים ושמירה על שוויון ביניהם. מאחר שנכסיה ועסקיה של תבל היו בישראל בלבד, לתביעה בארה"ב של וורנר, נושה רגיל, אין הצדקה תקפה והיא תפגע בעקרונות הקפאת ההליכים. כמו כן, בית המשפט הבהיר כי הליכים הנוגעים לזכויות קנייניות, לרבות כאלה בעלי מורכבות עובדתית, צריכים להישמע במסגרת הליכי חדלות פירעון. טענתה של וורנר בדבר מחלוקות עובדתיות סבוכות נדחתה כניסיון להקדים את ההליך המשפטי. בית המשפט גם דחה את הטענה כי עמידתו של הנאמן במועדי תביעות החוב מהווה כפייה, וציין כי בפני וורנר עומדות אפשרויות אחרות והתנהלותה מצביעה על ויתור על תביעות שיפוטיות. בעוד שבית המשפט הכיר באופי הקיצוני של חסימת הצווים, הוא קבע כי פעולתה הבלתי חוקית של וורנר, יחד עם ספקות לגבי תום לבה, מצדיקים הצהרה כי ההליך בארה"ב אינו חוקי ולא תהיה לו השפעה בישראל. לבסוף, בית המשפט הורה לוורנר לתרגם את ההחלטה לאנגלית ולהעבירו לבית המשפט בארה"ב בתוך 72 שעות.