ת"א 2710-04-08

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה כספית בסך 6,260,000 ₪ שהגיש עורך דין, התובע, כנגד לקוחו, הנתבע מס' 1, בגין שכר טרחת עורך דין שלא שולם לטענת התובע בגין ייצוג האינטרסים של הלקוח בפרויקט נדל"ן מורכב. הפרויקט נועד להקים שכונות מגורים ואזורי תעשייה על אדמות שני קיבוצים. התובע והנתבע מס' 1 חתמו בשנת 1991 על הסכם שכר טרחה המתווה את שכרו של התובע עבור שירותיו המשפטיים. ההסכם זיכה את התובעת באחוזים מכל רווח כספי או נכסים שהשיגה הנתבעת מס' 1 מהפרויקט. התובע טען כי מרשו הפר את ההסכם בכך שהסכים ליישם מאחורי גבו פתרון פחות משתלם כלכלית לפרויקט, ובכך הפחית משמעותית את שכר טרחתו. הנתבעת מס' 1 תבעה תביעה שכנגד על סך 3,500,000 ₪, בטענה לרשלנות ולייצוג משפטי לקוי של התובע. בית המשפט בחן את התנהלות הצדדים, ומצא כי הנתבע מס' 1 פעל בחוסר תום לב בכך שהדיר את התובע מתהליכי קבלת החלטות מכריעים והסתיר ממנו מידע. עוד נקבע, כי התובע ייצג נאמנה את הנתבע מס' 1 במשך 16 שנים ללא כל טענות על עבודתו. השופטת קבעה כי התובע זכאי לתגמול הולם, ולא לפיצוי הצפוי שדרש מלכתחילה, שכן לנתבע היו סיבות לגיטימיות לשינוי כיוון בפרויקט. השכר ההולם נקבע על 3 מיליון שקל, בהתחשב בהיקף הפרויקט ובמורכבותו, בשעות שהושקעו ובהתנהלות הצדדים. תביעתה שכנגד של הנתבעת מס' 1 נדחתה, נקבע כי אין לה כל בסיס ומטרתה הייתה רק לסתור את טענת התובע. לפיכך חויבה הנתבעת מס' 1 לשלם לתובע 3 מיליון ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, ושכר טרחת עורך דין של התובעת בסך 300,000 ₪. התביעה נגד נתבעים 2 ו-3, שהיו נציגיה של הנתבעת מס' 1 באותה עת, נדחתה.