ת"א 26464-08-18

תקציר

הבעלים של חלקת קרקע, הרשות, הגיש תביעה נגד נתבע שהחזיק בקרקע ללא רשות הרשות. הנתבע טען כי חכר את הקרקע לפני רכישת הרשות ולכן יש לו זכות להישאר בקרקע. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לחכירות תקפות של הקרקע המדוברת בעת רכישת הרשות. יתר על כן, גם אם היו לנתבע חוזי שכירות תקפים, בית המשפט מצא כי הרשות לא הפרה את המשפט המנהלי בכך שלא העניקה לנתבע זכות טיעון לפני הגשת התביעה, שכן התביעה עצמה נתנה לנתבע הזדמנות לטעון את טענותיו. הרשות גם לא הייתה מחויבת לערוך בירור זכויותיו של הנתבע טרם הגשתה, והודעתה לנתבע על התביעה הייתה מספקת. לפיכך פסק בית המשפט לטובת הרשות, והורה לנאשם לפנות את רכושו מהמקרקעין ולפנותם בתוך 60 יום. כמו כן ניתן לרשות צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע להשתמש במקרקעין מעתה ואילך. עוד קבע השופט כי הרשות תוכל לתבוע את עלות הפינוי מהנתבע אם לא יפנה את הקרקע במועד והוציא צו הריסה לכל המבנים הבנויים על הקרקע. לבסוף הורה השופט לנתבע לשלם לרשות 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בעוד הוצאות המשפט לא נפסקו לאף אחד מהצדדים.