בג"צ 239/23

תקציר

פסק הדין עוסק בדחיית עתירה הנוגעת למבנה שנבנה ללא היתר מיוחד, תוך הפרת צו איסור פרסום. העתירה נדחתה בעיקר בשל אי עמידתה של העותרת בדרישת החוק לקבלת היתר מיוחד. זה לבדו נחשב מספיק לדחייה, תוך התייחסות למקרים קודמים כמו Amor v. מנהל יחידת הפיקוח במנהל האזרחי. בנוסף, בית המשפט לא מצא טעם להתערב בהחלטת המשיב, ששורשיה בהבטחת הביטחון והסדר הציבורי בהתאם למשפט הישראלי והבינלאומי. הבנייה נאסרה בסמוך לגדר ביטחון, אמצעי הדרוש לביטחון, מכוח הסמכות המוקנית בסעיף 332 לצו בדבר הוראות ביטחון. החלטת המשיב להגביל את הבנייה בסמיכות לגדר נבעה מהסיכון הביטחוני הנשקף מקרבת המבנה, אשר פגע באפקטיביות הגדר. טענות העותרת להפליה נעדרו תימוכין ראייתיים, שכן תצלום אוויר שסופק לא היה מספק. גם למבנים אחרים הסמוכים לגדר היו צווי הריסה. זכותם של העותרים לשימוע לא נפגעה, שכן נמסרה להם הודעה וניתנה להם הזדמנות להתנגד, אשר נשקלה כדין ונדחתה. לפיכך נדחתה העתירה, וצו מניעה זמני שהוצא בעבר בוטל. ההחלטה מדגישה את הכבוד של בית המשפט למומחיות ביטחונית ואת חשיבות ההקפדה על תקנות הבנייה לבטיחות.