ת"א 42466-06-19

תקציר

התובע, עורך דין פיני, תבע את הנתבעים על כך שלא שילם את שכר טרחתו עבור שירותים משפטיים הניתנים בפרויקט נדל"ן. התובע טען כי נעשה הסכם בעל פה המזכה אותו ב-1.5% ממחיר המכירה של כל יחידה בפרויקט. הנתבעים טענו כי התשלום המוסכם היה 3,200 שקל ליחידה, שהופחת בהמשך ל-2,450 שקל. בית המשפט קבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בדבר קיומו של הסכם המזכה אותו ב-1.5% ממחיר המכירה. בית המשפט מצא את גרסת הנאשמים אמינה יותר, שכן היא נתמכה בראיות והתאימה יותר לנסיבות המקרה. בית המשפט דחה גם את תביעת התובע לתשלומים נוספים, לרבות שכר ראוי, בשל אי הוכחת היקף השירותים הניתנים ודרישתו לתעריפים שעתיים מופרזים. בית המשפט קבע כי שולמו לתובע שכר הטרחה המוסכם עד למועד הפסקת מתן השירותים, ואין הצדקה לתביעות נוספות. זאת ועוד, בית המשפט ייחס לו את הימנעותו של התובע מעריכת הסכם שכר טרחה בכתב, שיכול היה למנוע את המחלוקת. עם זאת, הנתבעים חלקו גם אחריות מסוימת בכך שלא התעקשו על הסכם כתוב. בסופו של דבר דחה בית המשפט את התביעה, אך הורה לתובע לשלם לנתבעים 75,000 ₪ כהשתתפות בהוצאותיהם ובשכר טרחת עורך דין.