פ"א 4551-12-16

תקציר

בעניינו של צו ההריסה המנהלי שהוצא למשיבים בגין שינויי בנייה בלתי מותרים בדירתם בערד, נדחה הערר של ועדת התכנון המקומית. השינויים כללו שינויים בקירות פנימיים והתקנת חלונות בקיר חיצוני ללא היתר. בית משפט השלום בבאר שבע קבע תחילה כי שינויים פנימיים אינם דורשים היתר והורה על ביטול צו ההריסה, בנימוק של אכיפה מפלה. למרות שלא הוכח מניע פסול מצד הרשות המקומית ולא ראיות לאפליה זדונית, מצא בית המשפט "מראית עין" של אכיפה בררנית, שכן לא ננקטו פעולות דומות נגד דיירים שכנים בעלי עבירות דומות עד שהמשיבים העלו את טענותיהם. פסק הדין הראשוני איפשר לפתוח בהליכים משפטיים רגילים נגד דיירים אחרים. המערערת טענה כי החלטה כזו פוגעת בשלטון החוק וביעילותם של מנגנוני האכיפה, וטענה כי טענות לאפליה טעונות הוכחה מהותית מצד התובע. עם זאת, ערכאת הערעור החליטה כי גם ראיות מקדמיות מעבירות את הנטל לרשויות להוכיח פעולות שאינן מפלות. מאחר שהרשות המקומית לא סיפקה נימוק משכנע לאכיפה ממוקדת, אישר בית המשפט את ביטול הצו. ההחלטה שמה דגש על הגינות פרוצדורלית על פני אכיפה מיידית, תוך איזון שיקולים למרות שאינה מהווה תקדים לטענות כלליות על אכיפה בררנית. משכך, חויבה המערערת לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים בסך 6,000 ₪, בעוד שמסירת ההחלטה הכירה באיחור מיותר בשל לחצי עומס עבודה.