רע"א 2754/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. המחלוקת הראשונית הייתה בין מ.מ. הנדסה לבין מושבים בנייה, בנוגע לתוכנית להגדלת זכויות הבנייה על קרקע בבעלות הנדסה. במסגרת התוכנית אמורה הייתה הנדסה לשלם למושבים בנייה 200 אלף שקל עבור בנייה ציבורית. לאחר שורה של תמרונים משפטיים שכללו הליכי פירוק וניסיונות להמשיך בתביעות קודמות, הגישה בסופו של דבר חברת הבנייה במושבים בשנת 2006 תביעה חדשה בדרישה להשיב את 200,000 השקלים. בית משפט השלום קבע כי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה וכי ההסכם אינו חוקי, והורה על השבה חלקית של 100,000 ₪. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, אשר הבדיל את המקרה מפסיקה קודמת בפרשת רובינשטיין, ואישר את אי חוקיות ההסכם ואת דעת הרוב שקבעה כי קיימת חובה להמחות זכויות ולא המחאה בפועל, ולכן התביעה אינה מיושנת. המבקשים (מן הסתם, הוועדה המקומית והעירייה) טענו כי ההחלטה כרוכה בשאלות בעלות חשיבות ציבורית משמעותית, אך השופט דחה את בקשת רשות הערעור, בנימוק של היעדר ממד עקרוני למקרה, והעובדה שהוא אינו עומד בקריטריונים לערעור על גלגול שלישי. עוד ציינה השופטת כי טענות המבקשים לא הוכיחו עיוות דין. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 8,000 ₪.