ת"א 1998/07

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעת פיצויים של תובעים שסבלו מנזקי גוף ונפש בתאונת דרכים שגרמה למותה של בתם התינוקת. על התביעה חל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מטרתו העיקרית של פסק הדין היא להכריע בבקשות למינוי מומחים רפואיים בתחומים שונים לצורך הערכת מצבם הרפואי של התובעים וקביעת זכאותם לפיצוי. תחילה מתייחס השופט לבקשה למינוי מומחה נוירופסיכולוגי, עליו המליץ המומחה הפסיכיאטרי מטעם התובע. למרות התנגדות הנתבע, השופט פוסק לטובת התובע ומדגיש את הצורך לברר את מצבו הרפואי של התובע ואת הרלוונטיות של האבחנה הנוירופסיכולוגית בהקשר של התביעה. לאחר מכן, השופט דן בבקשות למינוי מומחים רפואיים נוספים בתחומי הכירורגיה, המיילדות-גינקולוגיה ובנק הדם. מומחה לרפואה פנימית שמונה בעבר על ידי בית המשפט ביקש לפטור אותו ממתן חוות דעת, מה שהוביל לבקשת התובע להחליפו ולמינוי מומחים נוספים. השופט נעתר לבקשה וממנה מומחים חדשים בתחומי הרפואה הפנימית והגינקולוגיה-מיילדות. עם זאת, השופט מסרב בשלב זה למנות מומחה לבנקאות דם, בהתחשב בכך שהדבר מוקדם מדי. השופט מדגיש את החשיבות של הבטחת גישתם של התובעים להערכות מומחים נדרשות, במיוחד לאור חוסר יכולתם להוכיח בעיות רפואיות ללא מומחים שימונו על ידי בית המשפט. ההחלטה נועדה לאפשר הערכה מדויקת של מצבם הרפואי של התובעים הקשורים לתאונה תוך הקפדה על הצגת ראיות רלוונטיות. המומחים הממונים מונחים לבחון את התובעים בהקדם ולתת חוות דעת לגבי נכויותיהם הרפואיות, לרבות כל ליקוי חופף בתחומים רפואיים אחרים. עוד קובע השופט כי הנתבע יישא בשלב זה בשכר טרחת המומחים שימונו. פסק הדין מסתיים בקביעת תזכורת להגשת חוות דעת מומחה ולהמשך התביעה החל מיום 3.5.2009, וניתן בהעדר הצדדים.