בד"מ 93/08

תקציר

בתלונת העד שהוגשה נגד הנתבע, י. י. רני^ח, נטען להפרות שונות של התנהגות מקצועית בלתי הולמת לפי חוק לשכת עורכי הדין. תמצית התלונה היא כי הנתבע שידל את המתלונן, ישראל סלע, לצורך קבלת עבודה, לא הנפיק קבלה על התשלום שהתקבל מסל"ע והפר התחייבות שניתנה בהליך קודם. בהתחייבות נקבע כי הנתבע יפסיק לאמת תצהירים עבור אנשים שאינם לקוחותיו ואשר אין לו כל היכרות מוקדמת עמם. האירוע התרחש ב-20 ביולי 2008, כאשר סלע נדרש להגיש בקשה לעיכוב הליכים בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה והנתבע, אותו מעולם לא פגש, פנה אליו, הציע לאמת את תצהירו וגבה ממנו 100 ₪ מבלי להמציא קבלה. בית המשפט מצא כי הנתבע לא שידל את סלע לעבודה, שכן עדותו של האחרון לא הייתה משכנעת וסתרה את דבריו הקודמים. עם זאת, בית המשפט מצא את הנאשם אשם באי הוצאת קבלה ובהפרת התחייבותו. טענת הנתבע כי הוציא קבלה לא נתמכה בראיות כלשהן, והסברו כי לא המציא קבלה משום שסלע לא ביקש אותה היה בלתי סביר. בית המשפט פירש את ההתחייבות כך שהנתבע לא היה רשאי לאמת תצהירים בתוך חצרי בית המשפט עבור אנשים שאינם לקוחותיו וללא היכרות מוקדמת. מאחר שהנאשם הודה כי לא הכיר את סלע טרם פגישתם ב-20 ביולי, הוא הפר התחייבות זו. כתוצאה מכך, זוכה הנאשם מאשמת שידול אך הורשע בהתנהגות שאינה הולמת עורך דין לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין בגין הפרת התחייבותו ואי המצאת קבלה, וכן באי שמירה על כבוד המקצוע לפי סעיף 53 לחוק.