ת"א 1089/05

תקציר

התובעת, יזמית נדל"ן, השתתפה במכרזים שפרסמו הנתבעים לרכישת מתחמי קרקע בפרויקט וזכתה. התובעת תבעה את הנתבעים בטענה כי דמי הפיתוח ששילמה במסגרת המכרזים גבוהים ותבעה השבה חלקית. התובעת טענה כי דמי הפיתוח גבוהים בהשוואה לדמי הפיתוח שהוציאו בפועל הנתבעים ולאלה שנגבו במכרזים מאוחרים יותר לאותו פרויקט. בנוסף, טענה התובעת כי התקשרותה עם הנתבעים התבססה על מצג שווא, הטעיה וכפייה באשר לעלות בפועל של הוצאות הפיתוח. הנתבעים, מנגד, טענו כי התובעת לא העלתה כל התנגדות טרם הגשת הצעותיה וכי שינוי תנאי המכרז בדיעבד יפגע בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים ודחה את טענות התובעת. נמצא כי התובעת לא הוכיחה כי המחיר ששילמה עבור מתחמי הקרקע לא שיקף את ערכם בעת כריתת החוזה. בית המשפט הדגיש כי דמי הפיתוח ומחיר הקרקע קשורים זה בזה ומהווים את שווי השוק של הנכס. מאחר שהתובעת לא הביאה כל ראיה לשווי השוק, תביעתה לתשלום יתר נדחתה. כמו כן, קבע בית המשפט כי עקרונות דיני המכרזים ודיני החוזים תומכים אף הם בנתבעים. התובעת לא הביעה כל הסתייגות מדמי הפיתוח טרם הגשת הצעותיה, ושינוי תנאי המכרז בדיעבד יהיה בלתי הוגן כלפי מציעים אחרים ומשתתפים פוטנציאליים. השופטת דחתה גם את טענות התובעת המבוססות על דיני החוזים, בקובעה כי התובעת אינה זכאית להשבה מבלי לבטל את החוזה, דבר שהתובעת לא ביקשה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי טענות התובע בדבר הטעיה, כפייה ומצג שווא לא הוכחו. באשר לטענת התובע לתשלום עודף, הגיע בית המשפט למסקנה כי חישובי התובעת היו פגומים ולא מהימנים, שכן הם התבססו על אומדנים שגויים והתעלמו מפרמטרים מהותיים. ככלל, התביעה נדחתה, והתובע חויב לשאת בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין.