ע"א 41/75

תקציר

המוכרים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי לאכוף הסכם מכר נכס, לאחר שהרוכשים תבעו אותם על אי העברת הדירה. המוכרים טענו כי ההסכם אינו חוקי שכן הוא משמיט את מחיר הרכישה המלא, ששולם בחלקו כהלוואה שלא נועדה להחזיר. יתרת הסכום הייתה אמורה להיות משולמת בעת ההעברה. בית המשפט דחה את הגנת המוכרים, וקבע כי חסרות ראיות לכך שההסכם נוסח שלא כדין לצורך העלמת מס או כל מטרה אסורה אחרת. השופט ויתקון והשופט כהן אישרו את החלטת בית המשפט המחוזי, והדגישו את היעדר הראיות הקונקרטיות ואת החשדות הבלתי מבוססים סביב כוונות הצדדים. הם הגיעו למסקנה כי המוכרים מחויבים לקיים את ההסכם ודחו את הערעור והורו להם לשלם את הוצאות הקונים. עם זאת, השופט לנדוי חלק על כך, וסבר כי הנסיבות מצביעות על תרמית וכי יש לדחות את טענת הרוכשים. החלטת הרוב הדגישה את הצורך להרתיע מעסקאות בלתי חוקיות, והערעור נדחה לאחר שהמוכרים שילמו הוצאות בסך 1,000 לירות.