רע"א 631/07

תקציר

הבקשה היא למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שאישר החלטה של בית המשפט לענייני משפחה. שתי הערכאות דנו בבקשת המערער לאחד תיק גביית חובות מזונות, שנפתח על ידי המוסד לביטוח לאומי (המשיב), עם תיקי הוצאה לפועל נוספים נגדו. המערער חייב במשפחתו תשלומי מזונות, אותם שילם המשיב במקומו. לטענת המערערת, ההחרגה הסטטוטורית של תיקי מזונות מתיקי הוצאה לפועל כללית אינה צריכה לחול כאשר המשיב הוא הנושה, שכן היא פוגעת בזכויותיו הקנייניות ומיטיבה עם מוסד בעל כיסים עמוקים על חשבונו. המשיבה טוענת כי זכותה לגבות את החוב בשם הנהנים וכי אי מתן אפשרות לאיחוד תיקים יקל על הליך הגבייה, כפי שהתכוון המחוקק. גם המשיב נהנה מאותן זכויות כמו הנהנים, לרבות הגנה מפני איחוד תיקים. החלטת בית המשפט המחוזי, שלא מצא הבחנה משפטית בין חוב למשפחה לבין חוב למשיב, מבוססת על החובה המוסרית שלא לפגוע במאמצי הגבייה של המשיב, מה גם שכל גבייה מוצלחת תיטיב עם המשפחה. בנוסף, זכויותיה של המשיבה אינן נפגעות שכן היא נכנסה לנעליהם של הנהנים. המערער סבור כי תיקון מס' 29 לחוק ההוצאה לפועל תומך בטענתו, אך רוב חברי ההרכב סבורים אחרת. מהתיקון, המאפשר הגבלות על חייבים במקרים מסוימים, עולה כי המחוקק התכוון להגביל את סמכויות המשיב רק במצבים ספציפיים, כגון מאסר, ולא להחליש באופן כללי את יכולת הגבייה שלו. לפיכך, מציעים השופטים להיעתר לבקשת רשות הערעור, אך בסופו של דבר דוחים את הערעור, מאשרים את החלטות הערכאות הנמוכות יותר, ומורים למערער לשלם את הוצאות המשיב.