ע"א 455/89

תקציר

במקרה זה, קולומבו, משאלה ומשקאות בע"מ (קולומבו), יבואנית צעצועים, ערערה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שצידד נגדם בסכסוך עם רשת חנויות צעצועים, מאמא יוקארו, שנקלעה לקשיים כלכליים. הסכסוך נסוב סביב הסכם משלוח המצביע על כך שקולומבו שמרה על הבעלות על הצעצועים עד לתשלום מלא. המצוקה המשפטית נבעה מפרשנותו של סעיף 2(ב) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967, ותחולתו על הסכמתם. טענתו של קולומבו הייתה כי לפי סעיף 33 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, הבעלות מעולם לא עברה למאמא יוקארו בשל אי תשלום. עם זאת, בית המשפט מצא כי הסכם המשלוח היה למעשה משכון מוסווה, ששימש כבטוחה מאחר שמאמא יוקארו לא רשמה שעבוד אצל רשם החברות, מה שהופך את תביעתה של קולומבו לבטלה לפי סעיף 178(א) לפקודת החברות. כתוצאה מכך, אישר בית המשפט העליון כי הסדר המשלוח, שנועד בעיקרו להבטיח את האינטרסים של קולומבו, כפוף לחוק השעבוד, תוך מתן עדיפות לזכויות הנושים האחרים. למרות טענתו של קולומבו לשמירה על הבעלות באמצעות תעודות משלוח, ראיות מעשיות חשפו עסקאות כמו מכירות אשראי רגילות, כולל חשבוניות. הערעור נדחה, מה שחיזק את העובדה שהכונס יכול להחזיק את הסחורה, קבע כי קולומבו אינו נושה מובטח, וזיכה את כונס הנכסים במשמורת. השופטים לוין וא' הסכימו עם פסק דינו של השופט בך, שהוביל להחלטה פה אחד, הדוחה את הערעור ומטילה הוצאות משפט על המשיבים.