רע"פ 10284/07

תקציר

במקרה שנדון בפני בית משפט השלום בתל אביב-יפו, הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה במהירות מופרזת וסירוב לבדיקת נשיפה. האירוע התרחש ביום 18.12.04, כאשר המבקש נעצר בגין נהיגה במהירות של 122 קמ"ש באזור של 70 קמ"ש. השוטרים הבחינו בסימני שכרות, כולל ריח אלכוהול והתנהגות לא יציבה. הוא סירב לבדיקת הנשיפה, מה שהחמיר את מצבו המשפטי. הוא הורשע ונגזרו עליו שלוש שנות פסילת נהיגה, שנה על תנאי, שמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס. המבקש ערער לבית המשפט המחוזי מרכז, ערער על הרשעתו ועל חומרת העונש, וטען במפורש כי החוק, טרם תיקונו, לא איפשר הרשעה בשכרות על סמך סירוב להיבדק בלבד. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ואישר כי ניתן להוכיח שכרות באמצעות מאפיינים נצפים וראיות אחרות, ולא רק בדיקות מדעיות. בבקשת ערעור נוספת, חזר המבקש על טענותיו, וטען לסוגיה משפטית הנוגעת לסטנדרטים של הרשעה ללא בדיקה מדעית. בית המשפט דחה בקשה זו, וקבע כי היא אינה מעוררת שאלות משפטיות משמעותיות המצדיקות ערעור נוסף. בית המשפט הדגיש כי הן הסימנים הנצפים והן הרשעותיו הקודמות הנרחבות מצדיקים את עונשו, ומחזקים את הצורך בנקיטת אמצעים חריפים נגד התנהגות נהיגה מסוכנת. הבקשה להקלה בעונש, בטענה למרד נגד הצדק, נדחתה משום שהעונש שהוטל תואם את אמות המידה המשפטיות הראויות. לפיכך, בקשת הערר נדחתה, תוך הדגשת הצורך להרתיע ולטפל ביעילות בעבירות בטיחות חמורות בדרכים.