עת"מ 14841-01-11

תקציר

העותרת, אזרחית פיליפינית, ביקשה מקלט בישראל בטענה כי חזרה לארץ מולדתה תסכן את חייה. נוהל המקלט החדש של המדינה, שיושם בשנת 2011, היה מחמיר יותר ונועד לסנן בקשות סרק. הנוהל הישן, שלטענת העותרת יש להחיל אותו בעניינה, איפשר בחינה מקיפה יותר של הבקשות. הנוהל החדש, בין יתר השינויים, איפשר דחייה על הסף וחל על כל הבקשות שטרם הוכרעו ממועד יישומו. השופט קבע כי הנוהל החדש סביר ומידתי, והתייחס לגל של בקשות חסרות בסיס. הם קבעו כי תחולתו הרטרואקטיבית של ההליך חוקית במקרים שבהם אין בה כדי לשנות את התוצאה. השופט הורה לבחון היטב כל מקרה ומקרה, ולתת צווי ביניים רק כאשר קיימות ראיות לכאורה לסכנת חיים, ולדחות לאלתר עתירות חסרות שחר. בעניינו של העותר, הבקשה הוגדרה כחסרת שחר, שכן היא הייתה בעיקרה מונעת כלכלית, ללא ראיות לסכנת חיים. לפיכך נדחתה העתירה, ולא ניתן צו ביניים. השופט הדגיש את הצורך של עורכי הדין לבחון תיקים, להימנע מבקשות סרק, וקבע כי עתירות חסרות בסיס לא יחויבו בהוצאות אישיות.