LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 4202/09

החלטה מחוזי תל-אביב-יפו

📋
מספר הליך4202/09
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך20 בפברואר 2011
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזתל-אביב-יפו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' שלמה רכט
👨‍⚖️
שופטיםצבי גורפינקל

תקציר

השופט צבי גורפינקל פותח בסיכום טענתם הראשונה של הנאשמים, והיא כי יש לדחות את האישום החמישי בכל הנוגע לחובות דיווח שאינן קשורות לעבירות המיוחסות לנאשמים. התביעה טוענת כי חובות הדיווח אכן קשורות, אך השופט גורפינקל דוחה טענה זו וקובע כי חובות הדיווח המוזכרות בכתב האישום אכן נפרדות מהעבירות המיוחסות לנאשמים. הטענה השנייה מתייחסת למחיקת עבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון באישום הראשון. הנאשמים טוענים כי יש למחוק עבירות אלה משום שהסעיפים הרלוונטיים בחוק לא היו בתוקף בעת ביצוע העבירות לכאורה. השופט גורפינקל בוחן את סעיפי החוק הרלוונטיים ואת מועדי כניסתם לתוקף. מסקנתו היא כי אכן ניתן להחיל את העבירות לפי סעיף 3(ב) כאשר אין חובת דיווח לפי סעיפים 7 ו/או 9 לחוק, שכן סעיפים אלה הם חלק בלתי נפרד מהעבירה. עוד הוא קובע כי הפרקים הרלוונטיים בחוק נכנסו לתוקף ביום 22.5.02, ולא במועד מוקדם יותר כפי שנטען על ידי ההגנה. התביעה השלישית, שהוגשה על ידי ההגנה, מבקשת לבטל את האישום השישי בעילה של בטלות סעיף 7 וצו הבנקאות, וכן את טענת "ההגנה מפני הצדק". השופט גורפינקל מפנה להחלטותיו הקודמות בתביעות השנייה והשישית ודוחה את טענות ההגנה ומשאיר את ההכרעה בסוגיית "ההגנה מפני צדק" לשלב הכרעת הדין. הטענה הרביעית מתייחסת למחיקת עבירת קבלת המרמה באישום הראשון. הנאשמים טוענים כי העבירה אינה יכולה לעמוד ביחס לשלבי עסקה שהובילו בסופו של דבר לרכישה לגיטימית. השופט גורפינקל מסכים עם טענת התביעה כי ניתן לפצל את פעילות המרמה לשלוש פעולות נפרדות, שכל אחת מהן מהווה עבירה של קבלת דבר במרמה. הוא מדגיש כי מדובר בטענות מקדמיות, וההגנה יכולה להעלות שוב את טענותיה במהלך המשפט. תביעה חמישית שהגישה ההגנה מבקשת למחוק את העבירות לפי סעיף 3(א) לחוק באישום הראשון, מכמה טעמים. השופט גורפינקל דוחה טענות אלה, ומקבל את עמדת התביעה כי עבירות המקור מתקיימות, וכי לשונו ותכליתו של סעיף 3(א) אינן מגבילות את מושא ההסתרה לרשויות בלבד. הוא מקבל גם את טענת התביעה כי העבירות לפי סעיף 3(א) יכולות להיות במקביל לעבירת המקור, וכי הפעולות המתוארות בכתב האישום מהוות עבירות של הלבנת הון. הטענה השישית היא בקשת ההגנה למחוק את כתב האישום בשל פגמים בהליכי השימוע ופגמים נוספים בחקירה. השופט גורפינקל מציין כי מרבית הטענות מתייחסות למחלוקות עובדתיות שלא ניתן להכריע בהן ללא שמיעת ראיות, ולכן הוא מחליט לדחות את ההכרעה בטענות אלה עד לשלב הכרעת הדין. השופט גורפינקל מסיים וקובע כי הקביעות שניתנו במהלך הדיון המקדמי יאפשרו לצדדים להעלות את טענותיהם במהלך המשפט, וכי המחלוקות העובדתיות ייפתרו בשלב ההוכחות. לצדדים תהיה הזדמנות להציג את סיכומיהם בסוגיות של "הגנה מפני צדק" בשלב הכרעת הדין.

חקיקה מקושרת

חוק איסור הלבנת הוןחוק העונשיןפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)

ת"פ 4202/09 מדינת ישראל נ' שלמה רכט, מחוזי (20.2.2011)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית