רע"א 2233/14

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסוגיה מורכבת הנוגעת לתפקידו של כונס הנכסים המנהל אזור מובלעת בתחום עיריית מודיעין עילית. הבקשה ביקשה לבטל את תפקידו של כונס הנכסים, בטענה כי העירייה צריכה להיות אחראית לעבודות הפיתוח ולגביית האגרות. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה לתמוך בטענה זו, שכן מדובר בהרחבה של כתבי הטענות הראשוניים ועמדת העירייה לא נשמעה במקומה. זאת ועוד, לגופה של הטיעון לא היה משכנע, בהתחשב בממצאים העובדתיים ובנסיבות הייחודיות של המקרה. פסק הדין הדגיש את הצורך בנוכחות כונס נכסים, במיוחד נוכח חוסר נכונותה של העירייה לבצע עבודות פיתוח ותפקיד הפיקוח הפוטנציאלי של העירייה בתהליך הפיתוח. בהתייחסו לשאלת התנהלותו של כונס הנכסים, לא מצא בית המשפט עילה להעבירו מתפקידו. למרות שבית המשפט המחוזי מתח ביקורת על התנהלותו בנוגע לשחרור חלקות מובלעת ואישור היטלי פיתוח, נקבע כי לא היה מעורב בכך זדון או מניעים חיצוניים. טענות המבקשים בדבר העדפות והטבות פסולות לכונס הנכסים לא היו מבוססות. בית המשפט הדגיש כי התנהלות פסולה לבדה אינה מספיקה להרחקת כונס נכסים, ויש להוכיח פגם מהותי, שלא היה המקרה כאן. בנוסף, בית המשפט הציע כי מינוי כונס נכסים נוסף יכול לתת מענה לחלק מחששותיהם של המבקשים. עוד צוין בפסק הדין כי דבריו של בית המשפט המחוזי בדבר התניית הבקשות על ידי כונס הנכסים אינם מחייבים, ויש לדון בהם אם וכאשר תתעורר הסוגיה בעתיד. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, וההחלטה לשמור על תפקידו של כונס הנכסים אושרה.