ת"א 18706-06-22

תקציר

השופטת מקבלת את הטענה כי נערך הסכם בעל פה בין התובע, חיים זוהר, לבין הנתבעות, צביה ויהודית, למכירת דירה. בהסכם, שלא דווח לרשויות המס, נקבע כי הדירה תימכר תמורת 120 אלף דולר, תשולם בתשלומים במקום שכר דירה, וכי הרוכש ישלם גם סכומים נוספים מדי פעם. השופט קובע כי הרוכש שילם בסך הכל כ-200 אלף שקל וכי טענת המוכר כי קיבל מהקונה 100 שיקים שהוחזרו לאחר מכן אינה אמינה. יתרה מכך, השופטת קובעת כי ההסכם מעולם לא בוטל כדין, למרות טענת המוכרים כי הוא בוטל בשנת 2005. השופטת קובעת כי ההסכם תקף וכי הפרתו אינה מצדיקה את ביטולו כעת, במיוחד בהתחשב בזמן שחלף ובהתנהגות הצדדים. מאחר שההסכם עדיין בתוקף, חיים זכאי לסעד ההצהרתי המבוקש. לפיכך מוציא השופט פסק דין הצהרתי המכיר ב-50% מבעלותו של חיים על הדירה. הנתבעים חויבו לשלם לחיים הוצאות פרוצדורליות בסך 35,100 ₪.