עפ"ג 9804-09-15

תקציר

הערעור מתייחס לשתי שאלות: האחת, האם יש לזכות את המערער או להפסיק את ההליכים נגדו בשל אי כשירות פרוצדורלית; ושנית, מהי תקופת האשפוז המרבית למערער לפי סעיף 15(ד1) לחוק הטיפול. באשר לשאלה הראשונה, ממליץ בית המשפט לדחות את הערעור ולקיים את החלטת הערכאה הנמוכה יותר להפסיק את ההליכים נגד המערער בשל חוסר יכולתו לעמוד לדין. זאת, בהתבסס על הטענה כי אי כשירות פרוצדורלית יוצרת "מחסום ראשוני" המונע חקירה נוספת של מצבו של המערער בעת ביצוע העבירה. יתר על כן, אוזלת ידו הפרוצדורלית של הנאשם אינה מאפשרת משפט הוגן וכיבוד האוטונומיה שלו. הפסקת ההליכים אינה מחמירה את המערער או פוגעת בזכויותיו, מה גם שניתן לחדש את ההליכים אם יתאושש. באשר לשאלה השנייה, מסכימים השופטים כי לבית המשפט סמכות לקבוע תקופת אשפוז קצרה מתקופת המאסר המרבית הקבועה בחוק. עם זאת, זה צריך לקרות רק במקרים מיוחדים עם נסיבות חריגות. מאחר שבית המשפט העליון עומד לפסוק בקרוב בסוגיה זו, מציעים השופטים לדחות את ההכרעה בחלק זה של הערעור.