ת"א 7548-07-10

תקציר

התובעת שכרה מהנתבעים פיגום לצורך ביצוע עבודות שיפוץ בבית כנסת. במהלך העבודה אירעה תאונה, בה נפל התובע מהפיגום ונפצע. התובע טען כי התאונה נגרמה עקב רשלנות הנתבעים והפרת חובה חקוקה, ותבע אותם בגין נזקים. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי טענות התובע אינן נתמכות בראיות מספיקות. ממסמכי ההשכרה וההחזרה עולה כי גובה הפיגומים היה בגבולות המותרים, ועדותו של התובע כי הוא גבוה יותר לא הייתה משכנעת. עוד קבע בית המשפט כי טענת התובעת כי הנתבעים לא סיפקו סולם או הוראות בטיחות מתאימות לא הוכחה. יתר על כן, רשלנותו של התובע עצמו תרמה באופן משמעותי לתאונה, שכן הוא פעל באופן לא בטיחותי ולא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים. בנוסף, קבע בית המשפט כי חוק אחריות למוצרים פגומים אינו חל, שכן הנתבעים לא היו היצרן או היבואן של הפיגומים. כמו כן, לא ניתן היה לזהות את היצרן מתוך המוצר עצמו, והתובע לא ביקש מידע לזיהויו, דבר שהיה פוטר את הנתבעים מאחריות על פי החוק. בסופו של דבר החליטה השופטת לדחות את התביעה, וציינה כי גם אם גרסת התובע לאירועים נכונה, עדיין הוא יישא באחריות משמעותית לתאונה בשל רשלנותו. התובע חויב לפצות את הנתבעים בגין הוצאותיהם, בסך 7,500 ₪.