ערג"ץ 3026/21

תקציר

בקשת המערער להארכת מועד להגשת דיון נוסף נדחתה בעקבות דחיית העתירה. העתירה הראשונית, שהוגשה ביום 25.3.2021 בעניין פסק דין של בית הדין הרבני הגדול, נדחתה מחוסר צדק. לאחר מכן החמיץ המערער את המועד האחרון לבקשת ארכה לדיון נוסף והגיש את הבקשה יומיים לאחר מכן. הרשם דחה את הבקשה ונימק את ההחלטה בכך שהמערערת לא הציגה נימוק תקף להארכה וכי מספר הימים להגשת הבקשה נספר מיום פסק הדין ולא ממועד קבלתה. המערערת ערערה על החלטה זו, וחזרה על הטענה בדבר פרק הזמן הקצר להגשת פסק הדין, אך הערעור נדחה. בית המשפט אישר את שיקול דעתו הרחב של הרשם בעניינים אלה ולא מצא עילה להתערב. זאת ועוד, דחיית העתירה ואופיו החסוי של פסק הדין לא הצדיקו דיון נוסף. בית המשפט הדגיש את הצורך בגישה מחמירה ומגבילה במקרים אלה וכי היה על המערערת להיות מודעת למועדים המועדים. לבסוף, מאחר שהעתירה נדחתה על הסף ולא כללה פסיקה הלכתית, לא הייתה עילה לדיון נוסף. מאחר שלא התבקשה מענה, לא נפסקו הוצאות. הערעור נדחה בהתאם.