עחד"ת 42453-12-21

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת נאמן בתביעת חוב נגד עיזבון. לאחר מותו הבלתי צפוי של המנוח, התיק נותר בלתי פתור במשך שנים רבות והביא למחלוקת על קיומה ותוקפה של תביעת חוב. בית המשפט פסק לטובת החלטת הנאמנים ודחה את הערעור. היא הכירה בסמכותם של הנאמנים לבחון תביעות חוב ובסבירות החלטתם, במיוחד בהתחשב בנסיבות החריגות. המערערים טענו כי תביעת החוב לא נבחנה במועד, אך בית המשפט מצא נימוקים לשיהוי וקבע כי אין בו כדי לפגוע באינטרסים של המערערים. כמו כן, בית המשפט קיבל את ראיות הנאמנים לקיומו של החוב ואת ההוכחות שהגיש הנושה, וראה בהן אמינות. גם חלוף הזמן לא נחשב עילה מוצדקת לביטול החוב, שכן ההליכים נמשכו, והשיהוי היטיב עם המערערים בכך שהקטין את סכום החוב. השופטים הגיעו למסקנה כי החלטת הנאמנים מאוזנת ולא ראו עילה להתערב, ולכן דחו את הערעור והורו למערערים לכסות את הוצאות הנאמנים והנושים. ככלל, פסק הדין מדגיש את תפקידם של הנאמנים בבחינת תביעות חוב ואת היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית במקרים אלה, תוך הכרה בנסיבות הייחודיות שהובילו להתמשכות ההליכים.