ע"א 6332/15

תקציר

במקרה דנן, היה על ערכאת הערעור לקבוע האם הפרשנות העובדתית שניתנה בערכאה נמוכה יותר נכונה, ובפרט האם גרם המדרגות ממנו נפל המערער אינו מגודר, דבר העשוי להצביע על רשלנות. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי נדרשת התערבות משום שהראיות, לרבות צילומים ועדויות שהגיש המערער, הראו כי גרם המדרגות אכן לא היה מגודר, והמשיבים לא הציגו ראיות שכנגד. הדבר הוביל את בית המשפט להשתמש בסעיף 41 לפקודת הנזיקין, אשר מעביר את נטל ההוכחה לנתבע במקרי רשלנות מסוימים. בית המשפט מצא כי המערערת נפלה בשל היעדר אמצעי בטיחות, דבר המצביע על רשלנות מצד הקבלן. חרף התנהגותה התורמת של המערערת, אשר נחשבה אחראית ב-20%, לרשלנות הקבלן היה משקל משמעותי יותר בשל החובה הטבועה לספק אמצעי בטיחות באתר בנייה. לפיכך, הפך בית המשפט את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, ופסק לטובת המערערת אך גם ייחס 20% חבות תורמת. החלטת ערכאת הערעור הדגישה את חשיבותם של אמצעי הבטיחות ונטל ההוכחה בתביעות רשלנות, במיוחד כאשר מתעוררת אי ודאות עובדתית. התיק הוארך להמשך הליכים לקביעת חבות המנהל, היקף הנזקים, וחלוקת אחריות בין המשיבים, תוך מתן הוראה למשיבים לכסות הוצאות משפט שנגרמו למערערת.