LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 8039/04

פסק-דין שלום ירושלים

📋
מספר הליך8039/04
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך21 בנובמבר 2008
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםאמיר פורת נ' יורם דודו
👨‍⚖️
שופטיםמ. בן-עטר

תקציר

התיק נסב סביב תביעה לדמי תיווך על ידי מתווך נדל"ן (התובע) כנגד קונה (הנתבע) לרכישת שלד בית. הסוגיה המשפטית המרכזית היא האם התובע עמד בדרישות החוק כדי להיות זכאי לדמי תיווך, במיוחד בכל הנוגע להגדרת "גורם אפקטיבי" ועמידה בחוק התיווך, התשנ"ו-1996 ("חוק המתווכים"). **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **זכאות לדמי תיווך (סעיף 14 לחוק המתווכים):** * החוק קובע שלושה תנאים מצטברים לזכאות מתווך לשכר טרחה: 1. **מתווך מורשה:** על המתווך להחזיק ברישיון בתוקף בעת פעילות התיווך. 2. **הזמנה בכתב (סעיף 9 לחוק הברוקרים):** על הלקוח לחתום על הזמנה בכתב הכוללת פרטים ספציפיים כפי שנקבעו בתקנות. 3. **גורם אפקטיבי:** המתווך חייב להיות הגורם האפקטיבי להסכם המחייב בין הצדדים. * **דרישת "הזמנה בכתב" ופירוט "מחיר משוער":** * תקנות מתווכי מקרקעין, התשנ"ז-1997, קובעות כי הזמנה בכתב חייבת לכלול את "המחיר המשוער של העסקה המבוקשת". * בית המשפט ניתח את חומרתה של דרישה זו, תוך התייחסות לפסיקה המציעה פרשנות פחות נוקשה. עקרון "תום הלב" (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973) חל על דרישות פורמליות. * **חידוש/פרשנות משפטית:** בית המשפט מצא כי למרות ש"הצו הראשון" לא ציין במפורש את המחיר המשוער, מטרת דרישה זו התגשמה מכיוון שהנתבע היה מודע לטווח המחירים המשוער (400,000-375,000 דולר) וביקש לשלם 300,000 דולר. הסתמכותה של הנתבעת על היעדר המחיר המדויק כדי להימנע מתשלום נחשבה להתנהגות שלא בתום לב. זה מדגים גישה שיפוטית לאיזון בין דרישות פורמליות מחמירות לבין הכוונה הבסיסית ועקרונות תום הלב בדיני חוזים. * **"גורם אפקטיבי" בהבאת החוזה:** * בית המשפט דן בהרחבה במושג "הגורם האפקטיבי" בתיווך. הוא הבהיר כי סיבתיות עובדתית בלבד (סיבה *sine qua non*) אינה מספיקה; פעולת הברוקר חייבת להיות הסיבה *היעילה*. * **שיקולים מרכזיים ל"גורם אפקטיבי":** * **סיבתיות:** פעולותיו של המתווך חייבות הובילו לחוזה הסופי. * **חלוף הזמן:** פרק זמן משמעותי בין הצגת הברוקר לבין ההסכם הסופי אינו מנתק אוטומטית את הקשר הסיבתי, ובלבד שפעולת הברוקר יצרה את הקשר (ציטוט *קלוגמן נ' לוי*). * **פער מחירים:** הפרש בין המחיר במועד ההיכרות לבין מחיר המכירה הסופי אינו בהכרח שובר את הקשר הסיבתי, במיוחד אם פעולותיו של המתווך יזמו את תהליך המשא ומתן (ציטוט *יצחקוב נ' מרדכי אביב עבודות בניין בע"מ*). * **חוסר תום לב מצד הלקוח:** אם הלקוח פועל בחוסר תום לב כדי לעקוף את הברוקר ולהימנע מתשלום עמלות, הדבר משקל משמעותי לטובת הברוקר כגורם היעיל. פעולות כמו העסקת "מתווך קש" או עיכוב מכוון נחשבות להפרת תום לב (להלן *מוסקוביץ נ' ביר*, *יצחקוב נ' מרדכי אביב עבודות בניין בע"מ*, *פרנק נ' י.ר. נדל"ן וניהול בע"מ*). * **חידוש משפטי/חזקה:** בית המשפט הפנה ל"חזקה ניתנת לסתירה" לפיה המתווך שהציג לראשונה את הנכס ללקוח הוא הגורם היעיל, ובלבד שלא נסיבות מיוחדות מנתקות קשר זה (ציטוט *כרמי נ' קלמנוביץ*). חזקה זו מסייעת לבסס את תפקידו של הברוקר כיוזם העסקה. * **העסקת "מתווך קש" וחוסר תום לב:** * בית המשפט מצא כי רמי הועסק כ"מתווך קש" על ידי הנתבע כדי להימנע מתשלום שכר טרחה לתובע. קביעה זו התבססה על סתירות וסתירות-עקביות רבות בעדויות הנאשם ורמי, לרבות עיתוי הפגישות, הסבר התשלומים ועצם מעורבותו של רמי. * בית המשפט הדגיש כי פעולות שננקטו כדי לעקוף את המתווך המקורי ולהימנע מדמי תיווך אינן עולות בקנה אחד עם חובת תום הלב ומקבלות משמעות ראויה בעת קביעת "הגורם האפקטיבי". * **הבחנה בין ברוקר לעובד:** * בית המשפט התייחס לטענת הנתבע כי יהודית, ולא התובעת, הייתה המתווכת בפועל. בית המשפט הכיר בכך שמבנה התגמול של יהודית מצביע על מעורבותה בפעילות תיווך, אך הבחין בין עובד המבצע עבודות אדמיניסטרטיביות עבור מתווך מורשה לבין המתווך עצמו. * **ניואנס משפטי:** בית המשפט קבע כי עובד ללא רישיון המבצע פעולות מנהליות (כמו תיאום פגישות) עבור מתווך מורשה אינו שולל את זכאותו של המתווך לשכר טרחה, כל עוד המתווך המורשה הוא זה שעוסק באופן פעיל בתיווך עם הלקוח. **סיכום הממצאים:** בית המשפט פסק לטובת התובע, וקבע כי: * התובע היה מתווך מורשה שעסק בפעילות תיווך עם הנתבע. * הייתה קיימת הזמנה בכתב תקפה ("הצו הראשון"), חתומה על ידי הנתבעת, גם אם לא היה בה פירוט המחיר הספציפי, דבר שלא היה קטלני לתביעה בשל עקרונות תום הלב. * התובע היה הגורם היעיל שהביא לכריתת החוזה, שכן הנתבע למד על הנכס דרך לשכת התובע, והקשר הישיר של הנתבע עם המוכר לאחר מכן, יחד עם השימוש ברמי כ"מתווך קש", היוו פעולות שננקטו בחוסר תום לב כדי לעקוף את התובע ולהימנע מדמי תיווך. בית המשפט הורה לנתבע לשלם לתובע דמי תיווך בהתאם לסכום העסקה, בתוספת מע"מ, הצמדה וריבית, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

חקיקה מקושרת

חוק החוזים (חלק כללי)חוק המתווכים במקרקעיןחוק פסיקת ריבית והצמדהתקנות המתווכים במקרקעין

ת"א 8039/04 אמיר פורת נ' יורם דודו, שלום (21.11.2008)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית