בר"ע 584/08

תקציר

דיירי הבית המשותף, המכונים המבקשים, הגישו תביעה נגד שכניהם, וביקשו חזקה בלעדית ושימוש בשתי חניות בשטח המשותף של הבית המשותף. כן ביקשו המבקשים צו מניעה זמני שיאסור על השכנים, המכונים המשיבים, להשתמש בחללים. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה זמני וקבע כי למשיבים זכות להשתמש בחניות. בהמשך ניסו המבקשים לדחות את תביעתם, בנימוק של מכירת דירתם והעדפת הרוכשים להתחלה חדשה. המשיבים התנגדו להפסקה בטענה שהיא תחשוף אותם להתדיינות משפטית נוספת ותשלול את היתרון שהפיקו מהחלטתו הקודמת של בית המשפט שהכירה בזכותם להשתמש בחניות. בית משפט השלום דחה את בקשת המבקשים להפסקת פעילות, מתוך סבר כי הדבר ישלול מהמשיבים את היתרון של פתרון סופי ושקט נפשי. בנוסף, בהתחשב בכך שהמשיבים הגישו תביעה נפרדת ביחס לאותם מקומות חניה, ראה בית המשפט כי אין מקום לאפשר למבקשים לחזור בהם מתביעתם, שכן ההתדיינות בעניין המקומות תימשך בכל מקרה. המבקשים ערערו על החלטה זו, אך הערעור נדחה. השופט קבע כי המשיבים רכשו יתרון זמני מהחלטת בית המשפט הקודמת והפסקת התביעה תפגע ביתרון זה. זאת ועוד, השופטת ציינה כי טענת המבקשים ותביעתם שכנגד של המשיבים הן למעשה תמונת ראי זו של זו, ולכן אין זה סביר לאפשר למבקשים לחזור בהם מתביעתם. השופט הגיע למסקנה כי החלטת בית משפט השלום לדחות את בקשת ההפסקה הייתה מוצדקת ותאמה את הקריטריונים שנקבעו.