עת"מ 17658-12-15

תקציר

פסק הדין מתייחס לארבע עתירות מנהליות נגד בחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין. העותרים טוענים כי חלק משאלות הבחינה אינן חוקיות ואינן סבירות. בית המשפט איחד את הדיון בעתירות אלה. הנבחנים מבקשים לפסול שאלות מסוימות או להכיר בתשובות נכונות נוספות, שהמשיבים מתנגדים להן. השופט, ארנון דראל, מדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על החלטות ועדת הבחינות ואת האיפוק של בית המשפט בהתערבותה. שתי שאלות הנוגעות לחריגה לכאורה של הוועדה מסמכותה נדונות. שאלה 14, הנוגעת לתביעה נגזרת והשפעתה על תשלומי אגרות, נתונה לסמכותה של הוועדה, שכן היא מתמקדת בנושאים פרוצדורליים המותרים בהנחיות הבחינה. שאלה 67, הנוגעת לשעבודים מתחרים, מצויה אף היא בשיקול דעתה של הוועדה, שכן היא עוסקת ברישום שעבודים, אם כי בעמימות מסוימת. הטענות לחוסר סבירות קיצוני במספר שאלות נבחנות לגופו. לגבי שאלה 9, בנוגע לבקשת רשות להתגונן, בית המשפט מוצא את התשובה שנבחרה מעורפלת ומוסיף מסיח דעת נוסף כתשובה נכונה. שאלה 30, הנוגעת לפסק חוץ ואכיפתו, נמצאה ברורה ועולה בקנה אחד עם שיקול דעתה של הוועדה. שאלות 39 ו-52, הקשורות לדיני ירושה והגנת ילדים, בהתאמה, נמצאו גם הן מנוסחות באופן סביר. שאלה 77, לגבי חוק ההתיישנות, נחשבת ברורה ובלתי משוחדת. בית המשפט דן גם בשיקול דעתה של הוועדה להכיר בשני מסיחי דעת נכונים במקום לפסול שאלה ופוסק לטובת המשיבים. השופט קובע כי העתירות מתקבלות באופן חלקי, כאשר הסחת דעת א' משאלה 9 מוכרת כתשובה נכונה. יתר הטענות נדחות, כלומר החלטות הוועדה בשאלות האחרות עומדות בעינן. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים, וכל צד נדרש לשאת בהוצאותיו. השופט מסיים בהערה על אתגרי ההכנה לבחינות ומקווה שהנבחנים העתידיים יתנהלו בכבוד.