ת"פ 25806-05-22

תקציר

## ניתוח משפטי: גזר דין בת"פ 25806-05-22 מדינת ישראל נ' אשקר **מבוא** גזר הדין שניתן בבית משפט השלום בקריות בעניין ת"פ 25806-05-22, מדינת ישראל נ' אדהם אשקר, עוסק בהרשעתו של הנאשם בעבירות סחר בסמים מסוכנים, על פי הודאתו. המסמך מציג את כתב האישום, תסקיר שירות המבחן, טיעוני הצדדים לעונש, ודיון משפטי של בית המשפט, המוביל לקביעת העונש. ניתוח זה יתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים מפסק הדין. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **קביעת מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין):** בית המשפט פותח בקביעה כי מתחם העונש ההולם נקבע על פי עקרון ההלימה, תוך התחשבות בנסיבות ביצוע העבירה, בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה, ובמדיניות הענישה הנוהגת. עיקרון זה נועד להבטיח שהעונש יהיה פרופורציונלי לחומרת המעשה ולנזק שנגרם. 2. **הערכים החברתיים שנפגעו:** בית המשפט מזהה כי הנאשם פגע בערכים חברתיים מוגנים של הגנה על שלום הציבור, בריאותו, ביטחונו האישי ועל רכושו. פגיעה זו מקבלת משנה תוקף לאור חומרת הסם – קוקאין, המוגדר כ"סם קשה". 3. **אירוע אחד לעומת ארבעה אירועים:** נקודה משמעותית שעולה מהדיון היא המחלוקת בין הצדדים בשאלה האם מדובר בארבעה אירועים נפרדים או באירוע אחד. בית המשפט קובע, על פי "מבחן הקשר ההדוק" ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין ולהלכת ג'אבר, כי מדובר ב"אירוע אחד" המהווה "תכנית עבריינית אחת". קביעה זו חשובה לעניין קביעת מתחם הענישה, שכן היא מתייחסת למכלול המעשים כחטיבה אחת, תוך מתן משקל לריבוי העבירות בתוך מתחם זה. 4. **מדיניות הענישה בעבירות סמים (סחר בקוקאין):** בית המשפט מפנה לפסיקה רלוונטית, לרבות פסק דין בע"פ 4592/15 פדידה, ומציין כי בעבירות החזקת סם מסוכן מסוג הרואין או קוקאין שלא לצריכה עצמית, בכמויות של עשרות גרמים, טווח הענישה נע בין שלוש לחמש שנות מאסר. לעניין עבירת הסחר, בית המשפט מדגיש את חשיבות הטלת עונשים חמורים ומרתיעים לצורך מיגור תופעת סחר בסמים. 5. **הכרזה כ"סוחר סמים" (סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים):** בית המשפט נעתר לבקשת התביעה להכריז על הנאשם כ"סוחר סמים". לשם כך, התביעה נדרשה להוכיח שני תנאים: (1) כי מדובר בעבירת סמים (תנאי שהתקיים), ו-(2) כי הנידון הפיק רווח או היה אמור להפיק רווח מעסקת הסמים. בית המשפט קבע כי תנאי זה מתקיים גם אם הסכומים אינם גבוהים. הכרזה זו מאפשרת חילוט כספים, כפי שאכן נעשה בסך 3,290 ₪. 6. **שיקולים לקולא בענישה:** * **הודאת הנאשם:** בית המשפט מייחס משקל חיובי להודאת הנאשם בפתח משפטו. * **העדר עבר פלילי:** זוהי עבירה ראשונה של הנאשם, והוא לראשונה מרצה מאסר. * **יוזמת הסוכן:** בית המשפט מתייחס לכך שכל העסקאות היו תולדה של פניית הסוכן הסמוי, ולא של יוזמת הנאשם. אמנם אין בכך כדי לפטור מאחריות פלילית, אך ניתן להעניק לכך משקל במסגרת סעיפים 40ט(א)(2) ו-40ט(א)(5) לחוק העונשין, המאפשרים התחשבות בנסיבות שאינן מחבלות באחריות הפלילית אך משפיעות על העונש. * **תסקיר שירות המבחן ובעיות הליך:** בית המשפט מציין בביקורתיות את תפקוד שירות המבחן, לרבות תקלות שנפלו בהליך (טיוטת תסקיר שנשלחה בשלב המעצר, אי-פגישה עם הנאשם בזמן אמת, אי-בחינת עמדתו העדכנית). הדבר בא לידי ביטוי בהיעדר המלצה טיפולית, אך בית המשפט אינו מתעלם מהבעיות ההליך. * **השתלבות בטיפול בבית הסוהר:** הנאשם השתלב בהליך טיפולי במסגרת בית הסוהר, ומביע מוטיבציה ורצון לשינוי. * **מעטפת משפחתית תומכת:** הנאשם בעל מעטפת משפחתית נורמטיבית, אשר צפויה לסייע במניעת הישנות עבירות. 7. **שיקולים לחומרא:** * **חומרת הסם:** קוקאין מוגדר כ"סם קשה". * **פגיעה בערכים חברתיים:** כאמור, פגיעה בשלום הציבור ובריאותו. * **מספר עבירות:** אף על פי שנקבע כי מדובר באירוע אחד, יש לתת משקל לריבוי העסקאות. **חידושים משפטיים ונקודות מעניינות** * **הקשר בין יוזמת הסוכן למידת האחריות:** בית המשפט מיישם את ההבחנה בין מצבים בהם הסוכן יוזם את העסקה לבין מצבים בהם הנאשם הוא היוזם. בעוד שהיוזמה של הסוכן אינה מבטלת את האחריות הפלילית, היא מהווה שיקול רלוונטי להפחתת העונש, כפי שמשתקף מהתייחסות בית המשפט לסעיפים 40ט(א)(2) ו-40ט(א)(5) לחוק העונשין. זוהי יישום של עקרון המידתיות וההתאמה של העונש לנסיבות המדויקות של ביצוע העבירה. * **ביקורת על שירות המבחן:** הניתוח כולל ביקורת על תפקוד שירות המבחן. זהו חידוש משמעותי, שכן בתי המשפט נוטים לעיתים קרובות להתבסס באופן בלעדי על תסקירי שירות המבחן. כאן, בית המשפט מזהה כשלים בהליך הכנת התסקיר, ומשפיע על משקלם של ממצאי התסקיר בהחלטה השיפוטית. הדבר מדגיש את אחריותו של בית המשפט לבחון באופן ביקורתי את כלל הראיות והמידע המוצגים בפניו, לרבות תסקירי שירות המבחן. * **קביעת "אירוע אחד" בהתבסס על "מבחן הקשר ההדוק":** ההחלטה לקבוע כי מדובר באירוע אחד, אף על פי שבוצעו ארבע עסקאות נפרדות, מבוססת על ההלכה המחייבת של "מבחן הקשר ההדוק" ו"תכנית עבריינית אחת". גישה זו נועדה למנוע "פיצול" של עונשים על עבירות שהן למעשה חלק ממכלול אחד, ובכך למנוע ענישה עודפת. * **ענישה ברף התחתון בהשפעת ההליך:** בית המשפט מגיע למסקנה כי יש להטיל את העונש ברף התחתון של מתחם הענישה ההולם, בין היתר, משום שההליך המשפטי עצמו היווה גורם מרתיע עבור הנאשם. זוהי התייחסות לתפקידו של ההליך הפלילי כגורם חינוכי ומרתיע, בנוסף לעונש עצמו. **סיכום** גזר דין זה משקף גישה מאוזנת לענישה בעבירות סמים. מצד אחד, הוא מדגיש את החומרה של עבירות סחר בסמים מסוכנים, במיוחד קוקאין, ואת הצורך בהטלת עונשים מרתיעים. מצד שני, הוא מקפיד לבחון באופן יסודי את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את העדר עברו הפלילי, את חרטתו, ואת הבעיות שנפלו בהליך הכנת התסקיר. הדבר מוביל לענישה ברף התחתון של המתחם, תוך שילוב של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי, והכרזה על הנאשם כסוחר סמים עם חילוט כספים. ההתייחסות ליוזמת הסוכן, לבעיות בהליך ההכנה, ולקביעת "אירוע אחד" מהווים יישום של עקרונות משפטיים חשובים וחיזוקם בפסיקה.