ת"א 51990-11-21

תקציר

השופטת דחתה בשלב זה את בקשת הנתבעים לסלק את תביעת התובעים, וזאת בשל שיקול דעתו של בית המשפט להורות על דחיית התיק על הסף, תוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין יעילות הדיון. השופטת קבעה כי כתב התביעה של התובעים מלמד על קיומה של עילת תביעה, ודי בכך שקיימת אפשרות קלושה שהתובעים יזכו בתביעתם, על מנת שלא להידחות בשלב זה. השופט בחן האם ניתן לפטור את הנתבעים הבודדים מהתביעה, ומצא כי טענות התובעים נגדם, לרבות אלה הנוגעות לעילת תביעה אישית, חוסר בהירות וחבות אישית, אינן משכנעות ברובן. עם זאת, השופטת נקטה משנה זהירות וציינה כי טענות התובעים כנגד הנתבעים, ובפרט אלה הקשורות למרמה, והנטל הראייתי הכבד המוטל על התובעים, הביאו לכך שפיטורים אינם ראויים בשלב זה. השופט שקל גם טענות הנוגעות לדיני חברות, הרמת מסך התאגיד, עשיית עושר שלא כדין ושותפויות, ומצא כי סוגיות אלה דורשות הכרעה עובדתית נוספת ואינן מתאימות לפסק דין מקוצר. השופט השאיר את הדלת פתוחה לאפשרות שחלק מעילות התביעה יידחו, אך סבר כי אין בכך צורך במקרה זה. לפיכך הבקשה נדחתה ביחס לכל המבקשים, תוך הדגשת הקשיים בתיק התובעים נגד חלק מהנתבעים, ולא ניתן צו להוצאות.