ת"א 22157-05-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **רקע והליכים קודמים:** התביעה עוסקת בנזקי פיגוע טרור שאירע באוניברסיטה העברית בשנת 2002, בו נרצחה הגב' לוינה שפירא ז"ל. התובעים הם עיזבון המנוחה, בעלה ויורשיה. הנתבעים הם הרשות הפלסטינית והארגון לשחרור פלסטין. הליך משפטי קודם (ת"א 7029/05) קבע כי הרשות הפלסטינית העבירה תגמולים למבצעי הפיגוע, אך לא הטיל עליה אחריות כ"מאשררת" לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. אולם, בערעור (ע"א 2362/19, "פלונים"), בית המשפט העליון הפך קביעה זו וקבע כי הנתבעים אחראים כמאשררים של הפיגוע בעקבות התשלומים ששולמו. עם זאת, נקבע כי אחריות זו אינה מתפרשת על פיצויים עונשיים, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעת גובה הפיצוי הנזיקי. **החוק החדש והשפעתו:** ביוני 2024 נכנס לתוקף "החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמא), התשפ"ד-2024" (להלן: "חוק הפיצויים לדוגמא"). חוק זה קובע כי ניתן לחייב בפיצויים עונשיים (פיצויים לדוגמא) גם את מאשרר מעשה הטרור. **החלטת בית המשפט בנוגע לפיצוי לדוגמא:** * **תחולת החוק:** בית המשפט קבע כי חוק הפיצויים לדוגמא חל על תביעה זו, מכיוון שאחריות הנתבעים כמאשררים נקבעה בפסק דין "פלונים" שניתן לפני כניסת החוק לתוקף, והתיק הוחזר לבית משפט זה לקביעת גובה הפיצוי. לפיכך, התביעה נחשבת ל"תלויה ועומדת" כמשמעותה בסעיף 4 לחוק. * **עליונות החוק החדש:** בית המשפט קבע כי חוק הפיצויים לדוגמא גובר על פסק הדין בעניין אי-החבות בפיצוי עונשי, שכן החוק נחקק בעקבות פסק הדין בפרשת "פלונים" והוא חל על תביעות תלויות ועומדות. * **סכום הפיצוי לדוגמא:** בהתאם לסעיף 2(א) לחוק הפיצויים לדוגמא, בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם לעיזבון פיצוי לדוגמא בסך 10 מיליון ש"ח. בית המשפט הדגיש כי סכומי הפיצויים הקבועים בחוק הפיצויים לדוגמא הם סכומים קבועים, ואין לבית המשפט שיקול דעת להפחיתם. * **הטענות בדבר ביטול התשלומים:** הנתבעים טענו כי הפסקת התשלומים למשפחות מחבלים צריכה להיחשב באופן רטרואקטיבי, וכי יש מקום להפחית את הפיצוי העונשי לאור שינוי החקיקה אצלם. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי החוק נחקק במרץ 2024 ונכנס לתוקף ביוני 2024, אך הנתבעים המשיכו בתשלומים עד פברואר 2025. לגבי תקופה זו, תחולת החוק אינה רטרואקטיבית אלא חלה על תשלומים שנעשו לאחר חקיקתו. לפיכך, גם אם התשלומים הופסקו, הדבר אינו משפיע על חיובם של הנתבעים בפיצוי לדוגמא. **החלטת בית המשפט בנוגע לפיצוי נזיקי:** לאחר קביעת הפיצוי לדוגמא, בית המשפט דן בחישוב הפיצוי הנזיקי, תוך התייחסות לראיות שהוגשו: * **אובדן שכר בשנים האבודות:** בית המשפט קבע את הפיצוי בגין אובדן שכר עד למועד הפרישה, תוך התבססות על שכרה הממוצע של המנוחה, אך תוך דחיית טענת התובעים להגדלת השכר הצפוי מעבר לשכר הממוצע. הפיצוי שנפסק לראש נזק זה הוא 2,092,392 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה ממרכז התקופה. * **הפסדי השתכרות לאחר גיל פרישה:** לאחר בחינת ראיות נוספות, בית המשפט קבע כי המנוחה הייתה זכאית לפנסיה תקציבית. חישובי ההפסד לאחר גיל פרישה התבססו על ההכנסות הצפויות של המנוחה לעומת הכנסות האלמן, ונוכו סכומים שונים, לרבות פנסיית שארים. * **אובדן שירותי אם ורעיה / עזרת הזולת:** בית המשפט פסק פיצוי בסך 200,000 ₪, בהתבסס על פסיקה קודמת בנושא. * **כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים:** בית המשפט העמיד את הפיצוי על סך 500,000 ₪, תוך התחשבות בגיל המנוחה, הנסיבות הקשות והפסיקה המקבילה. * **הוצאות לוויה וקבורה:** בית המשפט פסק לתובעים פיצוי בסך 15,000 ₪ על דרך האומדנא, מכיוון שהרכיב לא הוכח במלואו. **ניכויים:** * בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים לעניין ניכוי הפנסיה של המנוחה, אותה מקבל האלמן לאחר פטירתה, מהפיצוי בגין אובדן השכר. הניכויים חושבו לתקופות שונות, בהתאם להודעות התובעים, ונוכו מחלקו של האלמן בלבד. **סיכום ההחלטה:** בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם לעיזבון המנוחה, באמצעות יורשיה, סכום כולל של **10,000,000 ₪** בגין פיצוי לדוגמא, ובנוסף פיצויים נזיקיים שנגזרו מסך הסכומים שנפסקו בראשי הנזק השונים (למעט הפיצוי לדוגמא), בניכוי הסכומים שפורטו. בנוסף, הנתבעים חויבו בהוצאות משפט בסך 10% מהסכום הכולל בתוספת מע"מ. **חידושים משפטיים:** 1. **תחולת חוק חדש על הליכים תלויים ועומדים:** פסק הדין מדגים את החלת חוק חדש (חוק הפיצויים לדוגמא) באופן רטרואקטיבי על תביעות שהיו תלויות ועומדות ערב כניסתו לתוקף. עיקרון זה נועד להגשים מטרות חקיקה חדשות, במקרה זה – פיצוי קורבנות טרור בפיצוי עונשי. 2. **עליונות החוק החדש על פסיקה קודמת:** בית המשפט קבע כי החוק החדש גובר על קביעות קודמות בפסק דין סופי (או כזה שהוחזר לדיון) בנוגע להעדר פיצוי עונשי. הדבר מדגיש את כוחה של החקיקה החדשה להשפיע על הליכים המתנהלים. 3. **הפרדה בין פיצוי נזיקי לפיצוי עונשי:** פסק הדין מפריד באופן ברור בין חישוב הפיצוי הנזיקי (המבוסס על נזקי המנוחה ובני משפחתה) לבין הפיצוי לדוגמא (פיצוי עונשי). הוא מראה כיצד החוק החדש מוסיף ראש נזק חדש, שאינו תלוי בנזק הממשי שנגרם, אלא משמש להרתעה והוקעה. 4. **חישוב נזקי מפרנס בהקשר של פנסיה תקציבית:** פסק הדין מציג חישוב מורכב של הפסדי השתכרות לאחר גיל פרישה, תוך התחשבות בזכאות לפנסיה תקציבית, מענק שנתי, קצבת אזרח ותיק, וחישוב "ידות" (שווי חלקו של כל אחד מבני הזוג בקופה משותפת). 5. **התייחסות לשינויים חקיקתיים אצל הנתבעים:** אף על פי שהנתבעים טענו לשינוי החקיקה אצלם (הפסקת תשלומים), בית המשפט לא קיבל טענה זו כעילה להפחתת הפיצוי העונשי, תוך הדגשת התאריך שבו החוק החדש נכנס לתוקף והמשך התשלומים לאחר מכן. בסך הכל, פסק הדין מדגים יישום של חוק חדש, מציג חידושים בנוגע לתחולתו, ומספק ניתוח מעמיק של חישובי נזק מורכבים, תוך התמודדות עם טענות הנוגעות לשינויים במצב החוקי והעובדתי.