בג"צ 10726/05
פסק-דין עליון
תקציר
העותרים, בני זוג נשואים, ביקשו אשרת כניסה ושהייה בישראל עבור העותר הגבר, תושב האזור, על בסיס נישואיו לתושבת קבע ישראלית. הם ביקשו את האשרה לצרכי עבודה, טיפול רפואי וטעמים הומניטריים לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתם, בנימוקים עיקריים. ראשית, מאחר שהעותרת היא תושבת קבע ולא אזרחית ישראלית, הנוהל הרגיל מחייב את העותר הגברי להגיש תחילה בקשה לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, ורק אז, אם תרצה, להגיש בקשה לאזרחות. לפיכך, העילה הראויה לעתירה זו צריכה להיות בית המשפט לעניינים מנהליים, שכן הוא עוסק בהיתרי שהייה. שנית, העותרים לא מיצו את כל הסעדים המנהליים העומדים לרשותם. הם לא הגישו למשרד הפנים בקשה לאיחוד משפחות ולא פנו למפקד הצבאי המקומי בנוגע לצורכיהם לטיפול רפואי ומטעמים הומניטאריים, כנדרש בנוהל. משכך, דחה בית המשפט את העתירה על הסף, כלומר ניתן היה להגישה מחדש לאחר שהעותרים מיצו את האפשרויות המינהליות. החלטה זו התקבלה על סמך המידע שנמסר ואין בה כדי למנוע מהעותרים לבקש סעדים משפטיים נוספים.
חקיקה מקושרת
בג"צ 10726/05 פאטמה אבו סרחאן נ' שר הפנים, עליון (25.1.2006)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.