ת"א 865/01

תקציר

התובעת, תושבת מושב אביאל, תבעה את מינהל מקרקעי ישראל ואת ועד המושב על הזכות להחכיר חלקת אדמה עליה נבנה ביתה, ועל הזכות להחכיר חלקת אדמה נוספת במסגרת תכנית הרחבה. טענת התובעת הייתה כי היא זכאית להחכיר את כל החלקה עליה נבנה ביתה, ששטחה 2.5 דונם, וחלקה נוספת במסגרת ההרחבה, וכי סירוב הנתבעים לעשות כן היה שלא כדין. לחילופין, טענה התובעת כי אם בית המשפט לא הורה לנתבעים לרשום את החלקה כולה על שמה, אזי יש לרשום את יתרת החלקה, לאחר חלוקתה, על שם אחד מילדיה, באותם תנאים בהם נרשמה חלקתה. בית המשפט קבע, כי לתובעת לא היו זכויות בחלקה טרם ביצוע החכירה, וכי ההחלטות המנהליות בעניין חכירת חלקות מגורים במושבים חלות גם על התובעת. בית המשפט מצא כי הסכמת התובעת לחוזה השכירות ניתנה מרצון וכי לא היה קיפוח. נקבע כי שטח החלקה, כפי שהוגדר בתכנית המפורטת שאושרה כדין, הוא כ-1.76 דונם, וכי טענת התובעת כי שטחה 2.5 דונם אינה מבוססת. עוד קבע בית המשפט כי לתובעת אין זכות קנויה לכך שיתרת החלקה תירשם על שם אחד מילדיה באותם תנאים שחלו עליה, אך אם תוגש בקשה כזו, יהיה צורך לבחון אותה על פי הכללים החלים באותה עת. לפיכך, בכפוף לאפשרות שאחד מילדיה של התובעת יימצא זכאי לקבל חלקה במסגרת תכנית ההרחבה, התביעה נדחתה. צו הביניים לעניין תכנית זו הוארך על מנת לאפשר בירור זכויותיה של התובעת. בית המשפט הורה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים 10,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.