ע"פ 71009/05

תקציר

גזר הדין המדובר הוא תיק פלילי של מוכר בחנות הלבשה תחתונה שהואשם בביצוע מעשים מגונים בשתי לקוחות. המעשים המיוחסים למערער התרחשו בדלתיים סגורות בחדר ההלבשה של החנות, בנוכחות המערער והמתלוננים בלבד. אופייה של העבירה הוא כזה שהיא חודרת לגבולותיהם האישיים של הקורבנות ופוגעת בשלמות גופם ובכבודם. בית המשפט מצא את עדויותיהן של שתי המתלוננות, שלא הכירו זו את זו, אמינות ביותר. שתיהן העידו כי המערער הכניס את ידיו להלבשה תחתונה ונגע בשדיהן ללא הסכמתן תוך שהוא מסייע להן לנסות חזיות. בית המשפט ציין כי במעשים אלה יש אלמנט של מיניות גלויה והם ייחשבו מגונים ובלתי מוסריים בכל קנה מידה אובייקטיבי. באשר ליסוד הנפשי של העבירה, קבע בית המשפט כי אין הכרח שהמערער התכוון לעוררות מינית או להשפלה. תחת זאת, חל כלל הציפייה, כלומר די בכך שהמערער צפה כאפשרות סבירה שמעשיו יובילו להשפלה מינית. בית המשפט קיבל את הטענה כי מעשיו של המערער גרמו השפלה ומבוכה למתלוננות. עוד נקבע כי התנהגותו של המערער חרגה מגבולות עבודתו כמוכר בגדים. בית המשפט הכיר בכשלים חקירתיים מסוימים בתיק, אך סבר כי עדויות המתלוננים חזקות דיהן, במיוחד לאור העובדה שהן התלוננו מיד לאחר האירועים. השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור ולהרשיע את המערער במעשה מגונה. השופטים י' שבח וז' המר הסכימו עם הכרעת הדין.