סע"ש 48699-05-15

תקציר

התובע, עובד במפעל בבעלות אשפלסט תעשיות פלסטיק, הגיש תביעה נגד הנתבעים – אשפלסט וחברת כוח האדם שהציבה אותו במפעל. המחלוקת נסובה סביב משך העסקתו של התובע אצל הנתבעים והזכויות המגיעות לו בעקבות עבודתו וסיום עבודתו לאחר מכן. בית המשפט קבע כי התובע עבד בקבלן כוח אדם במשך 17 חודשים וכי צו ההרחבה בענף הפלסטיקה חל על העסקתו, המזכה אותו בתשלומים שונים. אלה כוללים הפרשי פיצויי פיטורים בסך 631 שקל, גמול שעות נוספות בסך 12,374 ש"ח עבור סך של 1,396 שעות עבודה, דמי חגים בסך 1,322.40 ש"ח למשך 7.5 ימים, פדיון חופשה בסך 3,128 ש"ח למשך 17 ימים, הפרשות לפנסיה בסך 4,182 ש"ח, משמרות נוספות בסך 19,783 ש"ח ופיצוי לפי חוק הגנת השכר בסך 1,700 ש"ח בגין אי קבלת תלושי שכר. השופט קבע כי בעל המפעל, הנתבע מס' 2, אינו אחראי אישית לתשלומים וכי על חברת כוח האדם לשאת בהוצאות. התובעת זכאית להפרשי ריבית והצמדה כמתחייב בחוק מיום 1.6.2012. לרשות עומדים 30 יום לציית, ולאחר מכן ניתן לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה. תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי, והוא מקבל הוצאות בסך 10,000 ₪ מהנתבעת, בצירוף התשלומים האמורים.