בש"פ 4202/11

תקציר

ההחלטה נשוא הערעור נובעת מבקשה לעכב את המבקש עד למשפטו בעקבות אירוע שבו תקף לכאורה אישה באוטובוס. בית משפט השלום פסק תחילה לטובת הבקשה, בנימוק של מסוכנות לציבור ותשתית ראייתית נמוכה אך מספקת, והורה על תסקיר מעצר לבחינת אפשרות למעצר חלופי. המבקש ערער על החלטה זו, אך בית המשפט המחוזי דחה אותה והסכים כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה ואין פגם בהחלטת השופט להמתין לתסקיר המעצר בטרם ישקול חלופות. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור על החלטה זו לערכאה גבוהה יותר, שגם היא נדחתה. בית המשפט לא מצא עילה להתערב במסקנותיהן של הערכאות הנמוכות יותר בדבר המסוכנות הנשקפת מהמבקש והלימות הראיות, שכללו את עדותו של הקורבן וכן ראיות תומכות נוספות. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי החלטת בית משפט השלום להורות על תסקיר מעצר הייתה סבירה, שכן התסקיר יסייע להעריך את התאמתן של חלופות מעצר. בית המשפט הדגיש את התיקון לחוק סדר הדין הפלילי ואת הצורך לפרש את המבחנים לערעור על החלטות מעצר בצורה גמישה, במיוחד במקרה זה בו היה צורך בתסקיר מעצר. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה ללא צורך בתגובת המדינה.