ת"א 38047-12-09

תקציר

התיק נסוב סביב הסכם פשרה שנחתם בין התובעים, ברקי, לב הגליל ולב אילת, לבין הנתבע, בנק מזרחי טפחות, בנוגע לפירעון חוב המובטח במשכנתא על נכס המכונה מגרש 455. התובעים טענו כי הסכם הפשרה הביא לפירעון מלא וסופי של כל חובותיהם לבנק ולכן על הבנק להסיר את המשכנתא על נכס אחר המכונה מגרש 10. הבנק, לעומת זאת, טען כי הסכם הפשרה התייחס רק למשכנתא על מגרש 455 ולא כלל את פירעון החוב כולו או כל התייחסות למגרש 10. בית המשפט בחן את לשון הסכם הפשרה ומצא אותה ברורה וחד משמעית, התומכת בפרשנותו של הבנק כי ההסכם נוגע רק למגרש 455. גם הנסיבות שקדמו לחתימת ההסכם, לרבות טיוטות ומכתבים, נבדקו ולא הוכיחו את טענות התובעים. נדחו גם טענות נוספות בדבר הפרת חובת האמונים וחובת תום הלב לכאורה של הבנק, העלמת ראיות ותיאום עדויות. מאחר שלשונו הפשוטה של הסכם הפשרה הייתה נחרצת, פסק בית המשפט לטובת הבנק והורה לתובעים לשאת בהוצאות הבנק ובשכר טרחת עורכי הדין.