מ"ת 18501-11-11

תקציר

השופט, ר' שפירא, בוחן תחילה את הראיות לכאורה שהוצגו הן על ידי המבקשים והן על ידי המשיבים. באשר למשיב מס' 1 מגיע השופט למסקנה כי הראיות, אף שהן נסיבתיות, הן חזקות ומספיקות. זאת, בהתבסס על העובדות, לפיהן המשיב נתפס זמן קצר לאחר האירוע כשהוא לובש ז'קט התואם את תיאורו של השודד, המכיל מסיכת פנים כחולה ואקדח גז, וכי על המסכה נמצא DNA של המשיב. האליבי שמסר בא כוח המשיב, לפיו המשיב מצא את המעיל, נדחה כבלתי סביר. השופט מתייחס גם למחדלי החקירה לכאורה בתיק, וקובע כי אין בהם כדי לשנות את עוצמת הראיות הקיימות. לגבי המשיב 2, הסניגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, וראיות DNA קושרות את המשיב לזירת הפשע. לאחר מכן עובר השופט להעריך את מסוכנותם של המשיבים ואת הפוטנציאל לחלופת מעצר. אופי העבירה, שוד מתוכנן תוך אלימות ואיומים, מצביע על נטייה פלילית וסכנה לציבור. רישומי העבר של המשיבים, יחד עם הכחשתם את הטענות, תורמים לתפיסת מסוכנות זו. עם זאת, השופט מכיר בכך שיש לבחון אפשרות של חלופת מעצר, במיוחד לאור עברם הפלילי הלא חמור של המשיבים. החשש לשיבוש הליכי משפט מהווה גם הוא חשש, אך השופט סבור כי ניתן למתן אותו באמצעות תנאי פיקוח מחמירים וביטחונות כספיים משמעותיים. השופט מורה כי המשיבים יעברו הערכה לקביעת רמת המסוכנות נשקפת מהם, והדבר יסייע לבית המשפט להחליט על חלופת מעצר, אם בכלל. על שירות המבחן מוטלת המשימה להגיש תסקיר עם המלצות, תוך התמקדות בחלופות המרחיקות את המשיבים מסביבתם העבריינית. מעצרם של המשיבים הוארך עד לקבלת החלטה אחרת, המתוכננת ליום 4.1.2012. השופט מדגיש כי בית המשפט טרם קבע עמדה סופית, ואין בהחלטת ביניים זו כדי לחייב את שחרור המשיבים.