ע"ז 40689-01-22

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת למחלוקת על תוקפה של צוואה שהותיר אחריו אדם שנפטר. הצוואה, מיום 29.9.2013, מותירה את עזבון המנוח למבקשים, שאינם קשורים אליו בדם. המתנגדת, אחותו של המנוח, טענה כי יש לדחות את הצוואה מכמה טעמים. ראשית, היא טענה כי המנוח אינו כשיר נפשית לערוך צוואה, אך השופט מצא כי המתנגד לא הביא כל ראיה שתתמוך בטענה זו. שנית, המתנגד טען כי המבקשים היו מעורבים בעריכת הצוואה, אך השופט מצא כי גם טענה זו אינה מבוססת. המתנגד טען כי המבקשים השפיעו שלא כדין על המנוח, אך גם הפעם השופט לא מצא כל ראיה לכך. היכרותם המוקדמת של המבקשים עם עורך הדין שערך את הצוואה לא הספיקה כדי לפסול אותה. השופטת דחתה גם את טענת המתנגד כי הצוואה אינה סבירה, לאור הסכסוך ארוך השנים בין המנוח למשפחתו. המנוח לא הותיר דבר למשפחתו בצוואתו משנת 2011, ולכן הצוואה משנת 2013, שגם היא החריגה אותם, עלתה בקנה אחד עם רצונותיו הקודמים. ככלל, השופט מצא כי הצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח ולכן פסק לטובת המבקשים. המתנגד חויב לשלם הוצאות בסך 60,000 ₪ בתוך 30 יום.