ת"א 1945/02

תקציר

פסק הדין מבטל פסק דין שניתן שלא בפניו לנתבעים, עזבונותיהם של אסתר שפיר ומשה שפיר ז"ל, בשל פגמים משמעותיים במסירת כתב התביעה ובהיעדר עילת תביעה. פסק הדין ניתן בעקבות תביעה שהגישה חברה בשם א. לירון, בניהולו של עופר נחום, נגד העיזבון בגין הפרה לכאורה של ארבעה הסכמי שכירות לתחזוקת ארבעה חניונים. בית המשפט מצא כי סיכויי העיזבון להתגונן מפני התביעה טובים וכי נפלו פגמים פרוצדורליים מהותיים במסירת כתב התביעה לעיזבון, לרבות חוסר היכולת לקבל פסק דין נגד נפטר וזכותם של העיזבונות להתגונן מפני התביעה לגופה. כמו כן, פסק הדין מתייחס לשיהוי בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין, מציאת נימוקים לשיהוי ובכך הארכת המועד. זאת, בעקבות גילוי ראיות חדשות, לרבות הסכם וייפוי כוח עליהם חתמו א' לירון ועופר נחום, בהם הם מוותרים על זכויותיהם בפסק הדין בתמורה לשטחי בנייה בקרקע המדוברת. בית המשפט מציין גם את חוסר תום הלב מצד א' לירון ועופר נחום, וכן את קיומן של נסיבות מיוחדות, המצדיקות את ביטול פסק הדין. בפסק הדין מוזכרת גם תקופת ההתיישנות ביחס לתביעות לביטול פסק דין, אם כי היא אינה חלה במישרין במקרה זה. בנוסף, בית המשפט מורה על ביטול הליכי הוצאה לפועל הקשורים לפסק הדין, פוסק הוצאות לעיזבון משה שפיר ומורה למזכירות להשיב את פיקדונות מנהלי העיזבון. לבסוף, העיקול הזמני בסך 250,000 ₪ שהוטל על העיזבון יישאר על כנו אלא אם יימצא לו תחליף הולם. פסק הדין מדגיש את חשיבות הצדק ואת זכות הגישה לערכאות, ובסופו של דבר פוסק לטובת העיזבונות ונגד א' לירון ועופר נחום.