פ"א 24262-12-22

תקציר

הערר לעיכוב ביצוע צו הריסה למבנה שנבנה ללא היתר מתקבל. הצו, שניתן במסגרת עונשו של המערער בגין העבירה שבה הודה, יוקפא מעתה עד ליום 30.5.2023. תקופה זו נועדה לאפשר למערער להציג בפני בית משפט קמא טענות ונתונים נוספים לתמיכה בערעורו, בפרט בכל הנוגע לאכיפה בררנית ולשיקול דעתו המינהלי של המשיב. המערערת ביקשה ארכות רבות להכשרת הבנייה, ורובן ניתנו, אולם בית המשפט מצא כי בקשתה הנוכחית של המערערת להארכה נוספת אינה עומדת ברף הנדרש, שכן אין ודאות כי הליך התכנון יושלם בתוך זמן סביר. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהמערערת אינה אחראית לעיכוב בהליך התכנוני, שיוחס לרשויות. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי המערערים עשו כל שביכולתם כדי להכשיר את הבנייה ואף חדלו להשתמש במבנה. בית המשפט הדגיש את המצב הלא נוח בו המערער נענש לא רק על התנהגותו אלא גם על התנהגותו ומחדליו של הרשויות. אשר לטענת האכיפה הבררנית – אותה לא הוכיח המערער די הצורך – הדגיש בית המשפט כי יש לברר את שיקול הדעת המינהלי ולנמק באופן מהותי את השינוי בהחלטת המשיב להתנגד לשיהוי נוסף. אם המערער יכול להציג ראיות לאכיפה בררנית והמשיב אינו יכול להצדיק את עמדתו, רשאי בית המשפט להעלים את חזקת התקינות המינהלית. בסופו של דבר, נוכח הנסיבות הספציפיות, מצא בית המשפט לנכון לאפשר למערער שהות נוספת למצות את האפשרויות העומדות בפניו בטרם יממשו את צו ההריסה.