ע"א 2115/93

תקציר

המערער, שנפגע בתאונת דרכים, ערער על החלטת בית משפט קמא בעניין גובה הפיצויים שנפסקו לו. בערעור נטען כי מספר היבטים של הנזקים נמוכים מדי. שופט בית המשפט העליון מצא כי חלק מטענותיו של המערער מוצדקות. באשר לתוכניותיו של המערער לעבוד כפסיכותרפיסט לאחר פרישתו, הסכים השופט כי מדובר בהזדמנות ממשית וסבירה ופסק לו 72,000 ₪ בגין הפסדי השתכרות עתידיים. עוד קבע השופט כי אשתו של המערער זכאית לפיצוי גבוה יותר בסך 25,000 ₪ בגין סיועה בעת מחלתו, וכן לריבית על הנזקים ממועד התאונה. עם זאת, השופטת לא התערבה בפסק הדין בעניין היקף חזרתו של המערער לעבודה. ככלל, הערעור התקבל בחלקו, ונפסק למערער פיצוי נוסף, בצירוף 13% שכר טרחה והוצאות ערעור. השופט ש' לוין והשופטת ד' דורנר הסכימו עם פסק הדין.