ע"א 7606/19

תקציר

מדובר בסכסוך על הבעלות בקרנות לא מזוהות שהופקדו בידי שתי קופות גמל, קרן התגמול וקרן ההשתלמות, על ידי שתי חברות, מגה וקלאב מרקט, לטובת עובדיהן. הקרנות נוהלו על ידי הלמן-אלדובי. כשהחברות נכנסו לפירוק, ביקשו נאמני מגה להחזיר לחברות את הכספים הלא מזוהים. אלא שהלמן-אלדובי סירבה, בטענה שהכספים שייכים לעובדים ולא ניתן להחזירם לחברות. בית משפט קמא צידד בהלמן-אלדובי ודחה את תביעת החברות. החברות ערערו על ההחלטה. ערכאת הערעור, לאחר שבחנה את הדינים הרלוונטיים ואת נסיבותיו הספציפיות של המקרה, הסכימה עם החלטת בית משפט קמא. השופטים הדגישו כי הזכות המהותית בכספים שייכת לעובדים ולא לחברות, והכספים הוחזקו בנאמנות עבור העובדים על ידי קופות הגמל. השופטים ציינו כי המחוקק הטיל מגבלות מחמירות על יכולתם של מעסיקים למשוך כספים מקופות גמל, והחברות לא עמדו בדרישות החוק למשיכות כאלה. כמו כן, דחו השופטים את הטענה כי חדלות הפירעון של החברות מצדיקה את החזרת הכספים אליהן, שכן טענה זו נעדרת בסיס משפטי ואין בה כדי לגבור על הזכויות המהותיות של העובדים. השופטים הדגישו גם את יחסי הנאמנות בין קופות הגמל לחבריהן, המחייבים את הקרנות לפעול לטובת העובדים. התקנות המסדירות את קופות הגמל ואת אופיין כאגודות שיתופיות תמכו אף הם בעמדה כי יש להשתמש בכספים הבלתי מזוהים לטובת העובדים. לפיכך, דחה בית המשפט לערעורים את ערעור החברות וקבע כי יש להשאיר את הכספים בידי הלמן-אלדובי, אשר תבקש מבית המשפט הוראות נוספות בנוגע לחלוקתם. בנוסף, הורו השופטים לנאמני מגה לשאת בהוצאותיהם של הלמן-אלדובי, מפרקת הקרן, ורשות שוק ההון, שכל אחד מהם הוציא הוצאות בסך 10,000 שקל (בסך כולל של 30 אלף שקל).