עת"מ 37102-01-22

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת משפטית סביב דרישת תשלום שהגישה עיריית חיפה להיטל סלילה. בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירה לדחות דרישה זו, ואישר את זכותה של העירייה לגבות את ההיטל. הנימוקים לדחיית העתירה כוללים ממצאים לפיהם הקרקע המדוברת מהווה "נכס גובל" לפי חוק הסלילה – היא נהנית מגישה לשיפורי תשתיות, ובכך מצדיקה את ההיטל. פסק הדין מדגיש את ההגדרה הרחבה של "נכס גובל", שאינה דורשת סמיכות פיזית ישירה לתשתית אלא רק אפשרות טכנית של גישה, גם אם עקיפה. גם שינוי ייעוד הקרקע מייעוד חקלאי לייעוד תעשייתי נמצא כעילה עצמאית להטלת ההיטל, שכן שינוי כזה מסמל תועלת פוטנציאלית מתשתיות עירוניות. בית המשפט הוסיף והפריך את טענות העותרת בדבר טעויות חישוב בסכום ההיטל, וציין כי השיטה בה נקט אושרה על ידי משרד הפנים ונמצאה ראויה. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענה לאכיפה בררנית נגד בעלי נכסים אחרים, והדגיש כי טענות אלה אינן נתמכות בראיות מספיקות. לבסוף, טענת העותרת בדבר שינויי בעלות חלקיים במקרקעין עקב הסכמי מדינה לא נמצאה מספיקה כדי לשנות את חובת ההיטל; הבעלות הוערכה בעת הטלת ההיטל, והעירייה כבר ביצעה התאמות בצמצום השטח המחושב כדי למנוע חיובים בלתי הוגנים. כמו כן הורה בית המשפט לעותרת לשאת בהוצאות המשפט של העירייה, בסך 50,000 ₪.