ע"פ 201/86

תקציר

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בשורה של עבירות, ובראשן קשירת קשר לזיוף מטבע חוץ, זיוף דולרים והפצתם בידיעה שהם מזויפים. כתב האישום החשיב אותו למנהיג כנופיית זייפנים. המערער ערער על הכרעת הדין, תוך שהוא מטיל ספק בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא ובשאלה האם חדל להיות מעורב בקשירת הקשר הפלילי בשלב מסוים. בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור. בית המשפט קבע כי בעוד קביעותיה העובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר היו מבוססות בדרך כלל, המערער הצליח להוכיח כי ניתק את קשריו לקנוניה הפלילית לאחר כישלונותיה הראשונים בשנת 1983. לפיכך, לא ניתן היה להרשיעו בעבירות שבוצעו בשנת 1985 על בסיס אותה קשירת קשר. עם זאת, חלקו בעבירות 1983 והחזקת מטבע חוץ ללא היתר נשמרו, מה שהוביל להרשעתו בסעיפים אלה. בית המשפט דחה גם את הערעור על גזר הדין, והסכים כי העונש שהטיל בית המשפט המחוזי הולם בהתחשב במעורבותו של המערער בפרשה. השופט ד' לוין נתן את פסק הדין, בהסכמת השופטים מ' בייסקי וא' גולדברג.