ע"פ 6099/15

תקציר

הנאשם במקרה זה ערער על עונשו בגין הצתה לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין, שהעונש המרבי עליו הוא 15 שנות מאסר. השריפה הוצתה באישון לילה בעת שהתושבים ישנו, על רקע החשד כי דודו של המערער לקח את כספו של אביו. למערער עבר עבר עבר משמעותי, לאחר שהורשע בשש הצתות שונות, ריצה עונש מאסר של ארבע שנים והודה בביצוע עשר בסך הכל. חוות הדעת הפסיכולוגית שהציגה ההגנה הגדירה את המערער כמסוכן לציבור, ותסקיר שירות המבחן מצא סיכון גבוה לעבירה חוזרת. ערכאת הערעור קבעה כי העונש שהטיל בית משפט קמא, שהיה לקראת הקצה העליון של טווח הענישה, הולם ועולה בקנה אחד עם מקרים קודמים. יצוין, כי המערער ביצע את העבירה האחרונה תוך ריצוי מאסר על תנאי, דבר המצדיק את החלטת בית משפט קמא להטיל עונש זה ברצף. הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי נותר בעינו. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי עונשו של המערער אינו מהווה חריגה קיצונית מהעונש המקובל ואינו מחייב התערבות של המערער. בנוסף, הביע בית המשפט תקווה כי המערער יעבור הליך טיפולי, מתוך הכרה בתועלת לו ולחברה.