ת"א 18460-03-17

תקציר

מדובר באוטובוס שהתנגש ברכב פרטי בצומת, וכתוצאה מכך התעורר ויכוח מי אשם בתאונה ובנזק שנגרם לאוטובוס. לאחר בחינת הראיות והעדויות, קבע השופט כי נהג הרכב הפרטי אשם בעיקר בתאונה. הם גילו כי הנהג לא נכנע וחצה את נתיב האוטובוס בכביש מהיר, כשהוא עוצר במפתיע וקרוב מדי לאוטובוס מכדי שהוא יוכל להגיב. חריגה קלה של נהג האוטובוס מהמהירות המותרת וסטייה מהתנהגות מיטבית לא היוו רשלנות ולא היוו גורם תורם לתאונה. לפיכך, נדחתה תביעתו הנגדית של נהג הרכב הפרטי. התובעת, חברת האוטובוסים, זכתה בסך 119,588 ₪ כפיצוי בגין הנזק הישיר לאוטובוס, כולל הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה. כמו כן נפסקו להם 43,500 שקלים בגין ירידת ערך האוטובוס בעקבות התאונה, סכום שהופחת בחצי משום שהאוטובוס היה שייך לצי כלי רכב ולא היה צפוי להימכר בנפרד בקרוב. כמו כן, נפסקו לחברת האוטובוסים 13,105 ש"ח שכר טרחת מומחה ועדים, 8,205 ש"ח הוצאות משפט ו-18,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין. עוד ציינה השופטת כי הנתבעים האריכו את המשפט שלא לצורך והגישו תביעה שכנגד חסרת בסיס, אשר הצדיקה לפסוק לתובע את מלוא ההוצאות ושכר טרחת עורך דין. הסכומים שצוינו יחייבו הפרשי הצמדה וריבית ממועדי ההוצאות שלהם.