רע"א 23034-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **נושא ההחלטה:** בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה להוצאת חוות דעת מומחה חלופית מתיק בית המשפט. **רקע עובדתי (בקצרה):** התביעה עוסקת ברשלנות רפואית לכאורה בעקבות ניתוח טחורים מתקן. המשיב (התובע) הגיש תביעה המבוססת על חוות דעת של מומחה. לאחר שהמומחה הראשון מטעם המשיב לא היה כשיר להעיד, הוגשה חוות דעת חלופית. המבקשים (הנתבעים) עתרו להוצאת חוות הדעת החלופית בטענה שהיא מעלה טענות חדשות, מהווה הרחבת חזית, ומוגשת לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. בית משפט קמא דחה את הבקשה. **העקרונות המשפטיים והחידושים העולים מההחלטה:** 1. **התיישנות וגבולותיה בהגשת חוות דעת חלופית:** * **עיקרון מרכזי:** בית המשפט המחוזי הדגיש את חשיבות עקרון ההתיישנות. נקבע כי אם חוות דעת חלופית מוגשת לאחר שחלף מועד ההתיישנות, יש לבחון בקפידה אם היא מעלה טענות חדשות המהוות "הרחבת חזית" או "עילת תביעה חדשה". * **הלכת מדינת ישראל נ' אבו עודה (כב' השופט גרוניס):** ההחלטה התבססה על הלכה זו, הקובעת כי לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, אין להתיר תיקון של כתב התביעה (או הגשת ראיות המרחיבות אותו) אלא אם כן התיקון אינו חורג מעילת התביעה המקורית. * **הבחנה בין טענות הקשורות לאופן הביצוע לטענות הקשורות לבחירת סוג הניתוח:** זהו אחד החידושים המרכזיים בהחלטה. בית המשפט קבע כי בעוד שהמומחה החלופי יכול לחוות דעתו על אופן ביצוע הניתוח, כפי שהועלה בכתב התביעה ובחוות הדעת המקורית, הוא אינו יכול להעלות טענות חדשות הנוגעות לשלב הטרום-ניתוחי או לבחירת סוג הניתוח, אם אלו מהוות "עילת תביעה חדשה" שהתיישנה. * **ההבחנה המעשית:** בית המשפט הבחין בין טענות הנוגעות ל"אופן ביצוע הניתוח" (שאינן בהכרח מרחיבות חזית אסורות, גם אם מפורטות יותר) לבין טענות הנוגעות ל"עצם בחירת סוג הניתוח" או "האם היה מקום לבצע את הניתוח כלל" (טענות אלו, אם לא נטענו במקור, עשויות להוות עילת תביעה חדשה). 2. **מעמדו של מומחה חלופי וחובותיו:** * **שיקול דעת עצמאי:** בית המשפט אישר את העיקרון לפיו מומחה חלופי אינו כבול לממצאיו של המומחה הקודם. לכל מומחה שיקול דעת מקצועי ועצמאי משלו. (התבססות על רע"א 1178-10 א.ש. נכסים ובניין (1989) בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ). * **מגבלות השיקול דעת:** למרות השיקול דעת העצמאי, הובהר כי המומחה החלופי אינו יכול להשתמש בשיקול דעת זה כדי להעלות עילות תביעה חדשות שהתיישנו. עליו לפעול במסגרת הטענות שעלו בכתב התביעה ובגדרן בלבד. 3. **הרחבת חזית ועילת תביעה חדשה:** * **הכלל:** הגשת חוות דעת המעלה טענות חדשות, שאינן נכללות בכתב התביעה המקורי, מהווה הרחבת חזית אסורה, במיוחד כאשר היא מתרחשת לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. * **דוגמאות מפסיקה:** ההחלטה התייחסה לדוגמאות של פסיקות קודמות (כגון אלו המוזכרות ברע"א 6541-19 קופת חולים לאומית נ' פלוני) המבחינות בין שינויים מהותיים בטיעונים (כמו רשלנות בשלב שונה של הטיפול - לפני, במהלך, או אחרי הניתוח) לבין שינויים שאינם מהווים עילת תביעה חדשה. * **החלת הדוגמאות על המקרה:** בית המשפט קבע כי טענות חוות הדעת החלופית הנוגעות לבחירת סוג הניתוח ולשלב הטרום-ניתוחי, כאשר כתב התביעה והחוות דעת המקורית התמקדו באופן ביצוע הניתוח, מהוות עילת תביעה חדשה. 4. **החלטה בנוגע לתיקון כתב התביעה:** * **הצורך בתיקון:** במקרה בו מוגשת ראיה (כמו חוות דעת) המרחיבה את עילות התביעה באופן שיש בו משום הרחבת חזית משמעותית, ובפרט לאחר חלוף ההתיישנות, נדרשת בקשה לתיקון כתב התביעה. * **השלכות אי-הגשת בקשה:** אי הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, במצב בו יש להגיש, מונעת קבלת טענות חדשות. **החידוש המשמעותי בהחלטה:** החידוש המרכזי בהחלטה זו טמון בהבחנה המדויקת שנעשתה בין סוגי הרשלנות הנטענים. בית המשפט המחוזי, בהפוך על פניו את החלטת קמא, קבע כי בעוד שמומחה חלופי יכול לפרט ולהרחיב בנוגע לאופן ביצוע הניתוח (שהוא הליבה של התביעה המקורית), הרי שהוא אינו רשאי להעלות טענות חדשות לגבי עצם ההחלטה לבצע את הניתוח או לבחירת סוג הניתוח, כאשר טענות אלו נטענות לראשונה לאחר חלוף מועד ההתיישנות. זוהי הרחבה של דוקטרינת ההתיישנות אל תוך הליך הראיות, תוך קביעת גבולות ברורים ליכולתו של מומחה חלופי להשפיע על היקף המחלוקת. **סוף דבר:** בית המשפט קיבל את בקשת רשות הערעור, הפך את החלטת בית משפט קמא, וקבע כי חוות הדעת החלופית תתוקן כך שיימחקו ממנה הטענות הנוגעות לבחירת סוג הניתוח, ויישארו רק הטענות הנוגעות לאופן ביצוע הניתוח. כמו כן, המשיב חויב בהוצאות.