תלה"מ 59562-09-20

תקציר

התיק סובב סביב בקשתו של אב לבטל את תשלומי המזונות של שתי בנותיו, בנות 19 ו-17.5, בשל מרדנותן לכאורה והסתה מצד אמם. ההורים נפרדו זמן קצר לאחר לידת הבת הצעירה, ומערכת היחסים ביניהם הייתה רצופה סכסוכים והליכים משפטיים לאורך השנים. האב טוען כי בנותיו איבדו בו עניין וכי ניסיונות טיפוליים וצווי בית משפט לחדש את הקשר עלו בתוהו. מנגד, האם טוענת כי חוסר העניין והאלימות של האב כלפיה הם הסיבות ליחסים המתוחים. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות ושקל את ההיסטוריה המשפחתית המורכבת, קובע כי לא ניתן להצדיק את בקשת האב לביטול מזונות. בית המשפט מכיר בכך ששני ההורים תרמו לשבר בתקשורת, אך מדגיש כי ביטול מזונות הוא צעד קיצוני השמור למקרים נדירים. השופטת מציינת כי האב לא נקט יוזמה מספקת בבניית מערכת יחסים עם בנותיו וכי התנהגותו כלפיהן, לרבות אי היענות לניסיונות הקשר ביניהן, אינה מקובלת. בנוסף, בית המשפט קובע כי טענת האם לניכור הורי אינה מוחלטת ואינה מצדיקה הקפאת תשלומי מזונות. פסק הדין מביא בחשבון גם את טובת הבנות ואת הצורך שלהן בתמיכה כלכלית, במיוחד לאור מצבה הכלכלי הצנוע של האם. השופט מביע תקווה כי המשפחה תמצא דרך לבסס קשר ללא התדיינות נוספת ומורה לכל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות. חשוב לציין כי בית המשפט שומר על תנאי פסק הדין הקודם, שהורה על תשלום מזונות חלקיים לתוכנית חיסכון עבור הבנות, שתהיה נגישה עם הגיעם לגיל 18 או חידוש הקשר. גם בקשת האב לביטול מזונות רטרואקטיבי נדחית. ההחלטה נועדה לאזן בין נסיבות הצדדים לבין טובת הבנות, תוך הכרה במורכבות המצב ובצורך בגישה דקדקנית.