ע"א 8497/11

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשה לדחיית פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בעניין סכסוך שותפות במקרקעין. פסק הדין התווה החלטת פשרה מוסכמת על הצדדים המעורבים, אך צד אחד הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בקשת השיהוי נדחתה. הכחשה זו התבססה על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, עיכוב ביצוע פסק דין הוא חריג לכלל, ובמקרים של חיובים כספיים, נטל ההוכחה להצדקת השיהוי מוטל על המבקש – נטל שלא עמד בו במקרה זה. שנית, סיכויי ההצלחה בערעור על פסק דין שנפגע נמוכים, והמבקש לא הציג טיעון חזק דיו כדי להצדיק התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בנוסף, המבקשים לא הוכיחו די הצורך כי ייגרם להם נזק בלתי הפיך ללא שיהוי, מה גם שהנזק הפוטנציאלי היה בעיקרו כספי באופיו. לבסוף, "מאזן הנוחות" לא היטיב עם המבקש. פסק הדין מחזק אפוא את המעמד החריג של עיכוב ביצוע פסק הדין ומדגיש את ההיקף המצומצם של ערעור על החלטות שנפגעו, תוך התחשבות גם בנסיבות הספציפיות של המקרה.