ת"א 735/07

תקציר

השופט לא מצא כל אמינות בעדותו של מר לורנס, יו"ר אגודת התובעים, והאמין במקום זאת לעדויותיהם של הנתבעים. השופט גם לא האמין לעדים האחרים שזומנו על ידי התביעה, שעדותם נמצאה כעדות שמיעה ולא מבוססת, בעוד עדי ההגנה נמצאו אמינים. נקבע כי הנכס המדובר נרכש בכספי התאגיד הנתבע, ומר לורנס שימש רק כשליח התאגיד ברכישה, ורשם את הנכס על שמו, פעולה שתוקנה לאחר מכן. גם טענות התביעה כי התאגיד הנתבע שימש צינור להעברת כספים לעמותה לא הוכחו. עוד קבע השופט כי טענות הלחץ, הכפייה והעושק שהופעלו על מר לורנס לחתום על הסכם העברת הרכוש היו חסרות בסיס, וממילא טענות אלה לא הועלו תוך זמן סביר. לפיכך הועבר הנכס בצדק לתאגיד הנתבע, והתביעה להשבתו לאגודה התובעת נדחתה. מר לורנס והעמותה חויבו לשלם לנתבעים 10,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין ו-30,000 ש"ח דמי שכירות.