בש"א 21681/07

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לחלוקת מניות תנובה בין חברי האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ באר טוביה. העותרים, אבי ויוכי צורן, ביקשו להיות מוכרים כחברים באגודה או לחילופין לקבל את חלקה של סבתם המנוחה במניות תנובה. האגודה סירבה לבקשת הצורים להצטרף כחברים, וכן חלקה על תביעתם לחלק ממניות תנובה. הסוגיה העיקרית הייתה האם החלטת האגודה שלא לקבל את בני הזוג זורן כחברים הייתה סבירה ועולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק הטבעי, ואם הם זכאים לחלק מהמניות על פי פקודת האגודות השיתופיות. השופט מתח ביקורת על ההתאחדות על חלוקת המניות בניגוד לצו מניעה זמני והורה להם להימנע מהפצת יתרת המניות עד לסיום הדיון בתביעתו של הצורן. זאת כדי להבטיח שהחלוקה לא תפריע לצורנים לקבל את חלקם הפוטנציאלי במניות. השופטת התייחסה גם לטענת השיהוי של ההתאחדות, וציינה כי הצורך בסעד זמני התעורר רק כאשר האגודה החליטה להקצות את המניות, ובקשת הצורים הוגשה מיד לאחר ההודעה על הליך ההפרטה. בנוסף, קבעה השופטת כי קיים סיכוי טוב שתביעתם של בני הזוג זורן לקבל את חלקה של סבתם במניות תנובה תצליח, בהתחשב בכך שהיא חברה באגודה ובעלת משק חקלאי שסיפק תוצרת לתנובה. טענת ההתאחדות כי בעלי משקים נלווים אינם זכאים למניות אלה נמצאה מוטלת בספק. השופט סיים את דבריו בקביעת הוצאות הבקשות והורה לאגודה להימנע מחלוקת מניות הרזרבה כאמור בהחלטת האסיפה הכללית עד למתן פסק דין בעניין צורן.